מילון המילים המומצאות

א

אובליגלופ: (ש״ע) הריצה הקטנה והמיותרת לגמרי שאתם עושים כשמישהו זר מחזיק לכם את הדלת ממרחק לא סביר.
איילפרט: (ש״ע) החרדה שבבחירת תור בסופרמרקט, ומיד אחריה הוודאות שבחרתם לא נכון.

בגפרייד: (שם עצם) הניצחון הפרטי והשקט של להכניס את כל הקניות לשקית אחת, שחש מי שלעולם לא יוכל לספר על זה לאף אחד.
ברמבלווייט: (ש״ע) ההשהיה כשהיד כבר בתוך השיח, שבה מחליטים שהפטל שאפשר להגיע אליו הוא לא זה שמגיע לכם.

דלתשכחה: (ש״ע) המחיקה המוחלטת של המטרה שקורית איפשהו בין היציאה מחדר אחד לכניסה לבא, ומשאירה אתכם עומדים במטבח בלי שום מושג למה.

הדברכה: (ש״ע) הרפלקס שיורה ברכה טובה ישר בחזרה אל מי שהציע אותה, כך שמלצר שמניח את ארוחת הערב שלכם מקבל איחול חם ליהנות גם הוא מהארוחה שלו.
הדמושב: (ש״ע) החום שנשאר במושב שזר פינה זה עתה, שאיכשהו רצוי הרבה פחות ממושב קר, אפילו ביום הכי קר בשנה.

ואלסחמקה: (ש״ע) הריקוד הקצר והלא מתוכנן של שני זרים על מדרכה, ששניהם צועדים שמאלה, ואז שניהם ימינה, ואז שניהם מתנצלים, ואז שניהם שוב שמאלה.
ווייבלורן: (ת״פ) תקוע בפומבי אחרי שנופפתם בעליזות בחזרה לנפנוף שנועד למי שעומד מאחוריכם, כשהיד עדיין למעלה ואין לה מקום מכובד לנחות בו.

טאבהורד: טאבהורד הוא השורה השקטה של לשוניות פתוחות בדפדפן שאתם שומרים לאחר כך, וכל אחת מהן היא הבטחה קטנה שה״אחר כך״ הזה יגיע מתישהו.
טפידנס: (ש״ע) החימום השלישי של משקה שאין לכם שום כוונה אמיתית לסיים.

לידפייס: (ש״ע) הביטחון השלֵו שבו אתם נושאים כוס טייק־אוויי מלאה שאת המכסה שלה בכלל לא בדקתם.
לינגרסטרייד: (ש״ע) ההליכה שהאטתם בכוונה על מדרכה ריקה כמעט לגמרי, רק כדי שלא תצטרכו לעקוף את הזר שהולך לפניכם.
לקוומבל: (פ׳) לעמוד מול מקרר פתוח, מוארים באורו, אחרי ששכחתם מה רציתם.

מלודוול: קרה לכם שהגעתם ליעד אבל פשוט לא הצלחתם לפתוח את דלת המכונית? ייתכן שאתם חווים התקף פתאומי ויפהפה של מלודוול.

ניימפוג: (ש״ע) הריקנות המוחלטת שמגיעה בדיוק כשמתחילים להכיר זה לזה שני אנשים, שאת אחד מהם אתם מכירים כבר אחת־עשרה שנה.

סנדרומבל: (ש״ע) העצב הקלוש של קיפול מגבת נקייה שמריחה טוב מדי מכדי להחזיר אותה לארון.
ספלנדידה: (שם עצם) הנדידה האיטית, לכיוון אחד בלבד, של ספלים מהמטבח לכל שאר החדרים בבית, שמורגשת רק כשהארון ריק והכיור לא.

עטישלימבו: (ש״ע) ההשהיה הארוכה וחסרת הכבוד, עם עיניים עצומות למחצה, פה פתוח ויד מורמת, בהמתנה לעיטוש שהודיע בבירור על בואו ואז שינה את דעתו.
ערמדרגה: (ש״ע) הערימה הקטנה והסבלנית בתחתית גרם המדרגות, עשויה כולה מדברים ששייכים למעלה, שכל בני הבית פוסעים מעליה שישה ימים.

פורטלוד: (ש״ע) חצי השנייה הריקה מול דלת שעברתם בה אלף פעמים, שבה אין לכם מושג אם דוחפים אותה או מושכים.
פיהוקשרת: (ש״ע) הפיהוק היחיד שיוצא לדרך בקצה אחד של שולחן ישיבות ועובר, אדם אחר אדם, עד הקצה השני, שם גם הכלב ששוכב מתחתיו מפהק.
פייג׳דריפט: (ש״ע) היציאה השקטה של תשומת הלב מעמוד שהעיניים ממשיכות לקרוא בכל זאת, ומתגלה ארבע פסקאות אחר כך, כשצריך לחזור ולחפש את המשפט האחרון שאפשר לטעון בכנות שקראתם.
פילגרייס: (ש״ע) השמחה הקטנה והזוהרת של קילוף הניילון השקוף ממסך חדש לגמרי ביריעה אחת שלמה, בלי קרע אחד ובלי בועה אחת.
פריזרהופ: (שם עצם) האמונה שהקופסה בלי התווית בירכתי המקפיא מכילה משהו טוב, אמונה שמחזיקה מעמד רק כי אף פעם לא פותחים אותה.
פרסאמפשן: (ש״ע) האמונה הפרטית והנחרצת שלחיצה שנייה על כפתור המעלית גורמת לה להגיע מהר יותר.

צחלוואה: (ש״ע) צחוק לבבי ונדיב שנותנים בתגובה לבדיחה שלא שמעתם, שניתן באשראי בתקווה שאף אחד לא ישאל מה הצחיק אתכם.

קווילמנסי: (ש״ע) החסד הקטן שבזכותו עט שזה עתה הוכח שהוא מת חוזר לכוס במקום לפח.
קרמבדיפלומסי: (ש״ע) המשא ומתן הארוך וחסר המילים על הביסקוויט האחרון בצלחת, שבו המטרה של כולם היא לאכול אותו ולהיראות כאילו הם לא רוצים אותו.

רטטרוח: (ש״ע) רטט הטלפון שאתם מרגישים בבירור ובמובהק על הרגל, מטלפון שלא רטט, ולא פעם בכלל לא נמצא בכיס הזה.

תופכיס: (ש״ע) תופיית הטרמולו הקטנה והנמרצת שאתם מתופפים על הכיסים של עצמכם בפתח הדלת, בודקים מפתחות, טלפון וארנק באותו סדר בכל פעם מחדש.
תקעסבוב: (ש״ע) הטקס שבו מנסים תקע בכיוון אחד, ואז בכיוון השני, ואז שוב בכיוון הראשון, שאיכשהו עכשיו עובד מושלם.