בדיון — הומצא בשביל הכיף
פרסאמפשן
(ש״ע) האמונה הפרטית והנחרצת שלחיצה שנייה על כפתור המעלית גורמת לה להגיע מהר יותר.
פרסאמפשן (ש״ע) — פְּרֶה-סַאמְפּ-שֶׁן. השכנוע, שמחזיקים בו אנשים שיודעים היטב איך מעליות עובדות, שלחיצה נוספת על כפתור ההזמנה מעבירה לבניין תחושת דחיפות. וגם: האמונה השקטה שלחיצה שנייה נרשמת איפשהו, אצל מישהו, ומטופלת בנחישות מחודשת.
מהמילים האנגליות press, ללחוץ, ו־presumption, יומרה, במובן של טענה שנטענת בלי שום בסיס. המילה מכסה את כל המשפחה: כפתור מעבר החצייה שנלחץ תשע פעמים, דלת המיקרוגל שנפתחת ונסגרת כדי לזרז אותו, השלט שמכוונים חזק יותר אל הטלוויזיה, וחגורת הבטיחות שמושכים פעמיים מתוך אמונה שזה משפר אותה. בכל אחד מהמקרים המכונה כבר שמעה אתכם. הלחיצות הנוספות הן בשבילכם, לא בשבילה. כל אחת מהן היא הצבעת אי־אמון קטנה בלחיצה שלפניה, מצד אותו אדם בדיוק שלחץ אותה. אף אחד עוד לא ניצח בהצבעה הזאת.
הצורה הבודדת מתונה ובעיקר לא מזיקה. אדם לבד במסדרון, אולי בדרך חזרה מבית הקפה שליד, לוחץ על הכפתור, מחכה ארבע שניות ולוחץ שוב, בתקיפות, עם כל כרית האגודל, כאילו הלחיצה הראשונה הייתה רק טיוטה. המעלית, שהייתה בקומה התשיעית ולא שינתה את תוכניותיה, מגיעה בדיוק מתי שהייתה מגיעה בכל מקרה. לאדם נדמה שהלחיצה השנייה היא כנראה מה שעשה את העבודה. אם המעלית עוצרת בכל קומה בדרך למטה, זה מתפרש כסימן שאנשים אחרים לחצו בפחות כנות.
הצורה החברתית היא המקום שבו זה נעשה מעניין. כשמישהו לוחץ על כפתור שכבר לחצתם עליו, אומרים לכם, בנימוס ובלי מילים, שלא סומכים על הלחיצה שלכם. כללי הטקט דורשים לא לומר כלום ולהביט בשלווה בדלתות. אם תלחצו שוב אחרי כן, המצב מסלים למשא ומתן שאף אחד לא יכול להרשות לעצמו להודות בו, ושני הצדדים יוצאים מהמעלית כזרים מסוג חדש ומסוים מאוד.
הדבר האמיתי שמאחורי הבדיחה הוא הבעיה העתיקה ביותר של המתנה: הרבה יותר קל לשאת אותה כשעשיתם משהו. ללחוץ על כפתור זה לעשות משהו. ללחוץ עליו פעמיים מרגיש כמו לעשות פי שניים, והידיים שלנו לא יודעות טוב יותר, גם כשהראש שלנו יודע. כפתור מואר הוא הבטחה קטנה שמטפלים בהמתנה, ופרסאמפשן הוא פשוט הדחף להמשיך לחדש את ההבטחה הזאת כל עוד הדלתות סגורות. אף אחד לא באמת מאמין בזה. אבל גם אף אחד לא ממש מפסיק לעשות את זה.
דוגמת שימוש: הם עמדו בפרסאמפשן משותף לאורך אחת־עשרה קומות, כל אחד מהם לחץ על הכפתור פעמיים, אף אחד מהם לא הזכיר את זה, ושניהם היו בטוחים בשקט שהמעלית הגיעה מהר יותר ממה שהייתה מגיעה אחרת.