בדיון — הומצא בשביל הכיף
פורטלוד
(ש״ע) חצי השנייה הריקה מול דלת שעברתם בה אלף פעמים, שבה אין לכם מושג אם דוחפים אותה או מושכים.
פורטלוד (פוֹר־טֶה־לוּד), שם עצם. העצירה הקטנה והמשפילה מול דלת מוכרת, כשהיד כבר על הידית וכל הגוף שכח לאיזה כיוון היא נפתחת. עברתם בדלת הזאת אלפי פעמים. אתם מכירים את הבניין, את המדרגה, את חריקת הציר. ובכל זאת, לחצי שנייה מוזרה אחת, הדלת הופכת לזרה, ואתם עומדים שם במעיל ובצעיף ומחייכים בנימוס אל חתיכת עץ, כאילו אתם מחכים שיציגו אתכם אליה באופן רשמי.
המילה מחברת את המילה הלטינית porta, שפירושה שער או דלת, עם prelude, פרלוד, משהו שקורה ממש לפני האירוע המרכזי. המילה גם מרמזת על קהל. פורטלוד שעוברים לבד, במסדרון ריק, כמעט לא נחשב. הצורה האמיתית דורשת לפחות אדם אחד שעומד מאחוריכם ויש לו לאן למהר, ובאופן אידיאלי מישהו גם בצד השני של הדלת, מזמזם, מחכה ותוהה למה הידית זזה אבל שום דבר אחר לא קורה.
זה לא באמת כישלון של זיכרון אלא כישלון של אומץ. אתם כן יודעים את התשובה. אתם יודעים אותה כבר שנים. אבל היד מהססת, ואז מגיעה ההשפלה הקטנה של התיקון: הדחיפה שהופכת למשיכה באמצע, או המשיכה הבטוחה שפוגשת דלת נחושה שלא זזה, והכול בליווי חיוך זוהר אל אף אחד מסוים. סובלים ותיקים לומדים להסוות את הרגע בכך שהם מעמידים פנים שהם מחפשים בכיסים מפתחות שכבר נמצאים להם ביד.
שימוש: „היא עבדה בבניין תשע שנים, ועדיין עברה פורטלוד בכניסה הראשית בכל בוקר, מה שהתרגלה לראות בו את מחיר הכניסה.” צורות קרובות כוללות ליפטלוד, העצירה מול מעלית כשאתם לא זוכרים אם אתם רוצים לעלות או לרדת, ואת הפורטלוד הכפול, הנדיר אבל ההרסני, שבו שני אנשים נפגשים מול דלת זכוכית וכל אחד מחכה שהשני יחליט.
מאחורי הבדיחה יש משהו שמעצבים מדברים עליו הרבה. הצורה של ידית דלת אומרת לידיים שלנו לעתים קרובות מה לעשות עוד לפני שהמוח הדביק את הקצב: לוחית שטוחה מזמינה דחיפה, וידית שאפשר לעטוף באצבעות מזמינה משיכה. כשהעיצוב של דלת שולח את האות הלא נכון, למשל ידית משיכה על דלת שנדחפת, אנשים מהססים או טועים, ולכן כל כך הרבה דלתות צריכות בסוף שלטים קטנים שכתוב עליהם דחוף או משוך.
אז אם תמצאו את עצמכם פעם קופאים מול דלת הבית שלכם, יד על הידית, תוהים לאיזה כיוון, אל דאגה. אתם לא מאבדים את השפיות; אולי אתם פשוט מקשיבים לידית ששולחת לכם מסרים סותרים. קחו נשימה, תנו לדלת דחיפה עדינה, ואם שום דבר לא קורה, נסו למשוך. ואם מישהו מסתכל, חייכו, הנהנו בחום אל הדלת, ועברו בה כאילו זה בדיוק מה שהתכוונתם לעשות.