◴ Oddly .

דף הבית מדע במטבח

למה תפוח אדמה אחד נמעך לענן ואחר שומר על צורתו

תפוח אדמה קמחי מתפרק לפתיתים רכים ותפוח אדמה שעוותי נשאר מוצק בסיר, וההבדל תלוי בעמילן, במים ובדבק הטבעי שמחזיק את התאים שלו יחד.

שני סירים מהבילים זה לצד זה על כיריים במטבח חמים, באחד תפוחי אדמה ארוכים וחומים שמתפוררים ובשני תפוחי אדמה קטנים, עגולים ואדומים, ולידם מועך קערה של פירה אוורירי.

בערב חורפי במטבח קטן, שני סירים מבעבעים בעדינות זה לצד זה על הכיריים. באחד מתרככים תפוחי אדמה ארוכים וחומים, והשוליים שלהם נעשים מחוספסים ומתפוררים בזמן שהם נוקשים זה בזה בעדינות במים. בשני מיטלטלים תפוחי אדמה קטנים, עגולים ואדומים, שנראים כמעט בדיוק כמו כשנכנסו, חלקים ומסודרים, כאילו מישהו ביקש מהם להתנהג יפה. לשניהם היו אותם מים ואותו זמן, ובכל זאת רק אחד מהם מוכן להפוך לפירה.

קיר של חדרים זעירים

מבפנים, תפוח אדמה בנוי כמו קיר של חדרים זעירים. הציפה שלו עשויה ממיליוני תאים קטנים שדבוקים זה לזה, ובכל תא יש מים וגרגירים מיקרוסקופיים של עמילן. America's Test Kitchen, שבדקו תפוחי אדמה לעומק, סופרים בעולם יותר מ־4,000 זנים, ומציינים את כמות העמילן כאחד הדברים העיקריים שקובעים איך כל זן ייצא אחרי הבישול.

תפוחי האדמה הארוכים והחומים בסיר הראשון שייכים לסוג הקמחי, כמו הזן ראסט, ויש בהם הכי הרבה עמילן, לפחות חמישית ממשקלם. בזמן הבישול העמילן סופג מים, התאים מתנפחים ודוחקים זה את זה הצידה, וכך נוצר הפנים היבש והאוורירי שמתפרק במגע מזלג וסופג בשקיקה חמאה וחלב. העגולים והאדומים בסיר השני הם שעוותיים. יש בהם פחות עמילן, התאים שלהם סופגים פחות מים, והפקטין שמשתחרר מדפנות התאים יוצר ג׳ל שמחזיק אותם יחד, ולכן הם נשארים דחוסים וקרמיים.

עמילן לפי משקל
  • 20%+ ראסט, תפוח אדמה קמחי שיוצא מהתנור יבש ואוורירי
  • 16–18% יוקון גולד, משהו באמצע
  • ≈ 16% תפוחי אדמה אדומים, שעוותיים ומוצקים

איך התאים נפרדים

הבישול עושה לתפוח האדמה שני דברים בבת אחת. צוות חוקרים בראשות Ormerod תיאר ב־2002 בכתב העת Journal of Materials Science שני תהליכים נפרדים שקורים זה לצד זה: העמילן בתוך התאים מתנפח, והקשר בין התאים נחלש. את הקשר הזה יוצרת הלמלה התיכונה, שכבת דבק טבעית ודקה בין תאים שכנים. בניסויים שלהם הרקמה המבושלת איבדה חלק גדול מחוזקה אחרי 30 דקות ב־80°C, או אחרי 5 דקות בלבד ב־100°C.

במה אנשים טועים לעיתים קרובות

קל לדמיין שהעמילן המתנפח מפוצץ את התאים, כמו פופקורן שמתפוצץ בתוך תפוח האדמה. המחקר מצביע לכיוון אחר. אותו צוות עבד עם קווים של תפוחי אדמה שהעמילן שלהם כמעט לא התנפח, ותפוחי האדמה האלה נחלשו בחום בדיוק כמו האחרים. התאים שלהם היו מלאים בנוזל ולא בעמילן מתנפח, ובכל זאת הרקמה התרככה, והחוקרים הסיקו שתפוח אדמה מתרכך בעיקר משום שהדבק שבין התאים שלו מתפרק.

טבחים ומדענים לא מספרים את הסיפור באותן מילים בדיוק. מדריכי בישול שמים את הדגש על העמילן המתנפח שדוחק את התאים הצידה, ואילו המחקר מ־2002 מצא שהריכוך עצמו הוא בעיקר מעשה ידיו של הדבק הנחלש. על מה שמגיע לצלחת שני הצדדים מסכימים: אחרי הבישול, התאים של תפוח אדמה קמחי נפרדים זה מזה בקלות, והתאים של תפוח אדמה שעוותי נשארים צמודים. מעיכה ארוכה מדי מקלקלת את שני הסוגים, כי היא שוברת את דפנות התאים עצמן, והעמילן שנשפך החוצה הופך את הפירה לדביק.

בחזרה על הכיריים, הסיר הראשון מוכן. תפוחי האדמה הארוכים והחומים צונחים תחת המועך לערימה רכה וחיוורת, וכל חדר זעיר מרפה מהשכן שלו בלי שום מהומה. העגולים והאדומים מחכים בסיר השני, עדיין מסודרים ושלמים, שמורים לסלט שבו לשמור על הצורה זה בדיוק העניין.

מקורות

מאיפה מגיעות העובדות שבכתבה. כל קישור מוביל לאתר אחר.

  1. Journal of Materials Science — Ormerod et al. (2002), The influence of starch swelling on the material properties of cooked potatoes (doi.org)
  2. America's Test Kitchen — The starchy secrets to cooking potatoes (americastestkitchen.com)
  3. RICARDO — How to make mashed potatoes properly (ricardocuisine.com)

מצאתם טעות?

ספרו לנו מה לא נכון, ואם אפשר, איפה מתפרסם המידע הנכון. אנחנו בודקים כל פנייה, וכשאנחנו מתקנים כתבה, אנחנו מציינים זאת כאן ובעמוד התיקונים.

כתבו אל [email protected] · כל התיקונים

מבוסס על עובדות אמיתיות. הכתבה הזאת מתארת עובדות אמיתיות ומתועדות, ונכתבה בעזרת בינה מלאכותית. בינה מלאכותית עלולה לטעות בפרטים, לכן כדאי לבדוק כל דבר חשוב מול מקור אמין, ולספר לנו אם מצאת טעות. עוד ←

אולי יעניין אתכם גם