◴ Oddly .

דף הבית מדע במטבח

למה ג׳לי עם אננס טרי אף פעם לא מתקשה

באננס טרי יש אנזים שגוזר את החלבונים שמחזיקים את הג׳לי, ולכן הקינוח נשאר נוזלי, ואילו אותו פרי בדיוק מתנהג למופת אחרי שחיממו אותו.

ילדה מציצה לתוך מקרר פתוח ובו שתי קערות של ג׳לי אדום, האחת יציבה ורוטטת והשנייה עדיין נוזלית, עם קוביות אננס צהובות שצפות בה.

מישהו מכין קערה של ג׳לי אדום ובוהק ליום הולדת, מוסיף חופן נדיב של קוביות אננס טרי ומכניס אותה למקרר. אחרי ארבע שעות המשפחה מתאספת סביבה עם כפיות. הג׳לי הרגיל שהוכן לידה רוטט להפליא. זה שעם האננס הוא עדיין קערה של מרק אדום ומתוק שפירות צפים בו, וכמה שלא תחכו, זה לא ישתנה.

שום דבר לא השתבש במתכון. האננס עשה את זה. על אריזות של ג׳לי מופיעה לעיתים קרובות אזהרה קטנה שלא להוסיף פירות טריים מסוימים, והאננס הוא השם הראשון ברשימה.

מה מחזיק את הג׳לי

הרטט מגיע מהג׳לטין, שמכינים מקולגן, חלבון מבני שנמצא בבעלי חיים. סדרת מדע המטבח של Scientific American מתארת מה קורה בקערה: חלבוני הג׳לטין יוצרים רשת סבוכה, מלאה בכיסים זעירים שלוכדים את המים, והם נשארים סבוכים בזמן שהתערובת מתקררת. ג׳לי שהתקשה הוא בעיקר נוזל, שרשת מחזיקה אותו במקומו.

איך האננס גוזר את הרשת

אננס טרי מכיל אנזים שנקרא ברומלאין. זהו פרוטאז, אנזים שתפקידו לחתוך חלבונים אחרים לחתיכות, והמגזין משווה אותו למספריים. המחלקה לכימיה של University of Oxford, שמשתמשת בניסוי הזה בכיתות, מסבירה שהאנזים של האננס מפרק את הקולגן שבג׳לטין. חוטים שנגזרו וקוצרו לא יכולים להסתבך לרשת, ולכן המים לא נלכדים אף פעם.

האננס אינו לבד. בקיווי יש פרוטאז בשם אקטינידין, בפפאיה יש פפאין, בתאנים יש פיצין ובשורש הזנגביל יש זינגיבאין. בתפוחים, בתפוזים, בתותים, בפטל ובאוכמניות אין אף אחד מהם, ולכן נוח להם כל כך בג׳לי פירות. את האנזימים של האננס ושל הפפאיה מוכרים גם בתוך מרכך בשר, ששם לחתוך חלבון זו בדיוק המטרה.

במה אנשים טועים לעיתים קרובות

הניחוש הרגיל הוא שהאננס עסיסי מדי או חמוץ מדי, ושהג׳לי פשוט נמהל. אבל גם תפוזים חמוצים ועסיסיים, והם ברשימת הבטוחים. בדפי ההסבר של Oxford יש בדיקה אלגנטית: על ג׳לי צמחוני, שמתקשה בדרך כלל בזכות קרגינן מאצות ולא בזכות חלבון, האננס לא משפיע בכלל. טעות שנייה היא לחשוב שהמקפיא יאלף את הפרי. הוא לא. הקפאה אינה פוגעת באנזים, מציינים הכימאים של Oxford, ולכן אננס קפוא מקלקל ג׳לי בדיוק כמו אננס טרי.

איך החום מכבה אותו

מה שעובד הוא חום. אנזים הוא חלבון שמקופל לצורה מדויקת, ובחום מספיק הוא מאבד את הצורה הזאת, כך שהמספריים כבר לא נסגרים. בשנת 2010 שני מדעני מזון מ־Kasetsart University בבנגקוק, Rungtip Jutamongkon ו־Sanguansri Charoenrein, חיממו תמצית מפרי האננס ומדדו כמה מפעילות האנזים שורדת. ב־40 מעלות צלזיוס הוא לא איבד דבר במשך שעה. ב־80 מעלות הוא נעלם כמעט לגמרי אחרי 8 דקות.

מה החום עושה לאנזים של האננס
  • 40 °C אין ירידה בפעילות אחרי 60 דקות
  • 50 °C נשארים כ־83% מהפעילות
  • 80 °C כמעט כולה נעלמת אחרי 8 דקות

הפתרון אם כן פשוט. הרתיחו את האננס או אדו אותו כחמש דקות, תנו לו להתקרר, והג׳לי יתקשה סביבו כאילו היה תות. בגרסה הכיתתית של Oxford מסתפקים בדקה במיקרוגל. כלומר המרק שבמקרר מעולם לא היה כישלון בבישול. זה היה אנזים זעיר, שעשה בקערת קינוח בדיוק את מה שהוא בנוי לעשות, אף שאיש לא ביקש ממנו.

מקורות

מאיפה מגיעות העובדות שבכתבה. כל קישור מוביל לאתר אחר.

  1. University of Oxford, Department of Chemistry — Kitchen Chemistry: Enzymes in Pineapple (chem.web.ox.ac.uk)
  2. Agriculture and Natural Resources — Effect of Temperature on the Stability of Fruit Bromelain from Smooth Cayenne Pineapple (li01.tci-thaijo.org)
  3. Scientific American — Solidifying Science: Why Can Certain Fruits Ruin Your Gelatin Dessert? (scientificamerican.com)

מצאתם טעות?

ספרו לנו מה לא נכון, ואם אפשר, איפה מתפרסם המידע הנכון. אנחנו בודקים כל פנייה, וכשאנחנו מתקנים כתבה, אנחנו מציינים זאת כאן ובעמוד התיקונים.

כתבו אל [email protected] · כל התיקונים

מבוסס על עובדות אמיתיות. הכתבה הזאת מתארת עובדות אמיתיות ומתועדות, ונכתבה בעזרת בינה מלאכותית. בינה מלאכותית עלולה לטעות בפרטים, לכן כדאי לבדוק כל דבר חשוב מול מקור אמין, ולספר לנו אם מצאת טעות. עוד ←

אולי יעניין אתכם גם