ייתכן שהמילה tulip צמחה מתוך טורבן

דמיינו גינה אביבית בשיא פריחתה, שורה אחר שורה של צבעונים עומדים זקופים, כל אחד מהם גביע מעוגל ומסודר באדום, בצהוב או בוורוד. עכשיו דמיינו טורבן מבד, מלופף היטב ויושב גבוה על הראש. מצמצו מעט את העיניים, ושתי הצורות מתחילות להיראות דומות. כבר מאות שנים זהו ההסבר המקובל לשמו של הפרח.

האנגלית tulip, הספרדית tulipán והרוסית тюльпан הן מילה אחת. Dictionary.com מתארך את המילה האנגלית לשנים 1570 עד 1580, ומתחקה אחריה דרך צורה מוקדמת יותר בלטינית החדשה, tulipa, אל האיטלקית tulipano, ומשם אל הטורקית tülbent, טורבן, בגלל דמיון מדומיין. המילון האטימולוגי של Shansky מתאר לרוסית את אותה דרך, עם עצירה נוספת: המילה הגיעה במאה ה־18 מהצרפתית, שקיבלה אותה מהאיטלקית, שקיבלה אותה מהטורקית tülbend, מהפרסית dulbend, טורבן. פשוטו כמשמעו, כותב המילון, הצבעוני הוא פרח־טורבן.

איך המילה נדדה יחד עם הפקעות

המילה נדדה כי הפרח נדד. צבעוני נוי הגיעו לאירופה מהאימפריה העות׳מאנית במאה ה־16, ומחקר משנת 2022 בכתב העת Scientific Reports שחזר איך זה קרה. ציור בצבעי מים בשם Tulipa Turcica, מאת Johannes Kentmann, מתוארך לשנת 1549. בשנת 1559 ראה חוקר הטבע השווייצרי Conrad Gessner צבעוני אדום יחיד שגדל בגינה ב־Augsburg, וכעבור שנתיים פרסם את התיאור הראשון של צבעוני, בליווי חיתוך עץ.

1. 1549 נצבע ציור בצבעי מים בשם Tulipa Turcica
2. 1554 שגריר בדרך לאיסטנבול פוגש, כך מסופר, את הפרח
3. 1559 צבעוני אדום יחיד נראה בגינה ב־Augsburg
4. 1570–1580 המילה tulip נכנסת לאנגלית

מה שרבים טועים בו

הגרסה המסודרת אומרת שדוברי טורקית קראו לפרח טורבן ושאירופה פשוט העתיקה מהם. הראיות פחות מסודרות. הגיבור הרגיל של הסיפור הוא Ogier Ghiselin de Busbecq, שגריר בית הבסבורג בחצר העות׳מאנית בשנים 1554 עד 1562, שכתב במכתביו הטורקיים המפורסמים שפגש פרח שהטורקים קראו לו tulipan. אבל אותו מחקר מציין שהמכתבים נכתבו בין 1581 ל־1589, זמן רב אחרי המסע, וכמה כותבים בני זמננו טוענים שהשם נולד מתוך אי־הבנה. החוקרים מכנים את הרעיון הזה סביר, אבל לא מצאו אותו באף כתב מהמאה ה־16.

אם כן, המקורות מסכימים על הדרך שעברה המילה, מהפרסית דרך הטורקית אל האיטלקית והלאה ברחבי אירופה, ועל הטורבן שבתחילתה. מה שנותר לא ברור הוא אם הפרח נקרא על שם הטורבן בידי מי שגידלו אותו, או בידי מבקרים שהדמיון הרשים אותם והם בלבלו בין שתי מילים.

למה השם נשאר

מה שלא קרה באותה שיחה ראשונה, קל לראות את הדמיון. לצבעוני שעוד לא נפתח עד הסוף יש עלי כותרת חלקים המקופלים זה סביב זה לכיפה סגורה ומעוגלת, ממש כמו בד שמלופף שוב ושוב. האירופים, שמעולם לא ראו אף אחד מהשניים, פגשו את שניהם יחד, מאותן ארצות, והשם התאים.

בפעם הבאה שתקנו זר צבעונים, הביטו שוב בניצנים הסגורים. אתם מחזיקים זר קטן של טורבנים, או לפחות מקרה עתיק ומקסים מאוד של מילים שהתבלבלו.