למה העלים מחליפים צבע בסתיו?

עברו מתחת לעץ אדר בצהרי יום בהיר באוקטובר, וכל העץ נראה כאילו הוא מואר מבפנים. לפני כמה שבועות הוא היה פשוט ירוק. עכשיו הוא צהוב, כתום ואדום בבת אחת, והמדרכה שמתחתיו נראית כאילו מישהו הפך עליה קופסת צבעים. העץ לא הביא צבע חדש משום מקום אחר. כל מה שאתם רואים היה בעלה מלכתחילה, או שנוצר במקום.

התשובה הקצרה

עלה הוא ירוק כי הוא מלא בכלורופיל, הפיגמנט שלוכד את אור השמש כדי שהעץ יוכל לייצר סוכר. כלורופיל לא מחזיק מעמד. אור השמש עצמו שוחק אותו, ולכן לאורך כל האביב והקיץ העלה חייב להמשיך לייצר עוד ועוד. לצידו, כל הזמן הזה, נמצאים קרוטנואידים, הפיגמנטים הצהובים והכתומים שצובעים גם גזר. ביולי לא רואים אותם פשוט כי יש הרבה יותר ירוק.

כשהימים מתקצרים ומתקררים, העץ מתחיל לסגור את העלים שלו. מדריך שכתב פרופסור לפיזיולוגיה של עצים מ־Purdue University מסביר שהעץ מושך לאט חנקן וזרחן בחזרה מן העלים, כדי לאחסן אותם בזלזלים ובענפים במשך החורף. בלעדיהם לא נוצר כלורופיל חדש, הכלורופיל הישן מתפרק, והירוק דוהה. הצהוב שהיה מתחתיו כל הקיץ נחשף סוף־סוף. זה הזהב של עצי הלבנה, ההיקורי והמילה.

מאיפה מגיע האדום

האדום הוא סיפור אחר, והמפתיע יותר. הפיגמנטים האדומים והסגולים, שנקראים אנתוציאנינים, בדרך כלל בכלל לא נמצאים בעלה בקיץ. Harvard Forest, יער המחקר של Harvard University, מתאר אותם כפיגמנטים שנוצרים באופן פעיל רגע לפני שהעלים נושרים, ומדווח שכ־70 אחוזים מהשיחים ומהעצים שגדלים שם מייצרים אותם.

כך זה קורה. בבסיס הפטוטרת של כל עלה נוצרת שכבה דקה של תאים, שמסמנת את המקום שבו העלה ייפרד בסוף מהענף. לפי המדריך של Purdue, השכבה הזאת חוסמת את הדרך שבה הסוכר יוצא מהעלה, בזמן שמים עדיין יכולים להיכנס אליו עוד זמן מה. העלה ממשיך לייצר סוכר בשמש, הסוכר נלכד, וחלק ממנו הופך לאנתוציאנין. לכן אותו עץ יכול לשאת עלים אדומים בענפים שבשמש ועלים צהובים בצל. עצים שאין להם הגנים המתאימים אף פעם לא מאדימים: הם מגיעים רק לצהוב ולחום.

במה אנשים טועים לעיתים קרובות

הסיפור הישן אומר שהכפור הוא שצובע, וצובט את העלים עד שהם מאדימים בן לילה. האמת קרובה יותר להפך. המדריך של Purdue קובע שהאמונה שדרוש כפור קשה כדי לקבל צבעי סתיו יפים היא פשוט לא נכונה: טמפרטורות של קיפאון הורגות את העלים או פוגעות בהם קשה לפני שהפיגמנטים מסיימים להתפתח, והמראה יוצא עמום יותר. הטעות השנייה היא לחשוב שכל צבעי הסתיו הם רק ירוק שמתנקז וחושף את מה שהיה מתחתיו. זה נכון לגבי הצהוב. זה לא נכון לגבי האדום, שהוא חדש.

למה יש סתיו יפה יותר וסתיו יפה פחות

הצהובים והחומים מופיעים בכל שנה, פחות או יותר אותו דבר. האדומים הם החלק שמשתנה, כי הם תלויים במזג האוויר בשבועות האחרונים האלה. המדריך של Purdue ו־College of Environmental Science and Forestry של State University of New York מסכימים על מה שעוזר: לילות קרירים שנשארים מעל נקודת הקיפאון. Purdue מוסיף ימים חמימים ושטופי שמש, כי יותר שמש פירושה יותר סוכר, ויותר סוכר פירושו יותר אדום.

ואשר לעלי האלון החומים, הצבע הזה מגיע מטאנינים, אותם חומרים מרירים שצובעים תה. כמו הצהובים, הם היו בעלה כל הזמן, והם נראים כשהפיגמנטים האחרים נעלמים. כך שעץ בסתיו מראה לכם שלושה דברים בבת אחת: מה שהוא הסתיר, מה שהוא יצר זה עתה ומה שנשאר. לא רע בשביל משהו שנמצא בדרכו אל האדמה.