היפופוטמים מייצרים קרם הגנה משלהם

דמיינו אחר צהריים חם על נהר באפריקה. תריסר היפופוטמים שוכבים במים הרדודים ורק העיניים, האוזניים והנחיריים שלהם מעל המים, כמו שורה של סלעים אפורים וחלקים שמדי פעם מפהקים. היפופוטמים מבלים כמעט את כל היום כך, ומסיבה טובה: בשמש הפתוחה העור שלהם היה מתייבש ונשרף מהר. אז כשאחד מהם סוף סוף גורר את עצמו במעלה הגדה בערב, הוא לא יוצא בלי הגנה. הוא כבר מרוח בקרם הגנה, ואת הקרם הזה הוא ייצר בעצמו.

בלוטות בעור ההיפופוטם מפרישות נוזל סמיך שמתפשט על הגוף. כשהוא מופיע לראשונה הוא חסר צבע לגמרי. תוך כמה דקות של מגע עם האוויר הוא הופך לכתום־אדום, ובמשך השעות הבאות הוא מכהה לאט לכיוון החום. על חיה גדולה שעומדת בשמש המאוחרת, התוצאה היא ברק מבריק ונחושתי משהו, כאילו ההיפופוטם צוחצח זה עתה לאירוע מיוחד.

הציפוי המבריק הזה עושה כמה עבודות בבת אחת. הוא יוצר שכבה ששומרת על העור לח ומגינה עליו מכוויות שמש, וזה חשוב מאוד לחיה שהיא ברובה עור חשוף ושבה זכר גדול יכול לשקול יותר משתי מכוניות משפחתיות. הוא גם מלווה את ההיפופוטם בבילוי הלילי שלו. אחרי שהשמש שוקעת, היפופוטמים יוצאים מהמים כדי לרעות, הרבה פעמים כשש שעות, והיפופוטם אחד יכול ללכת שלושה עד חמישה קילומטרים ולאכול כארבעים קילוגרם עשב לפני שהוא חוזר לנהר עד עלות השחר.

הציפוי גם מעכב חיידקים. בבדיקות מעבדה הפיגמנט האדום שבו האט את הצמיחה של חיידקים שגורמים למחלות, אפילו בכמויות קטנות. כך שאותה שכבה עובדת כקרם הגנה וכחומר חיטוי עדין בבת אחת, וזה שימושי לחיה שמבלה את ימיה במים חמימים ובוציים שהיא חולקת עם דגים, ציפורים והרבה מאוד היפופוטמים אחרים.

ואז יש את החלב. טענה פופולרית באינטרנט אומרת שהשכבה הצבעונית הזאת הופכת את חלב ההיפופוטם לוורוד. זו תמונה נהדרת, מילקשייק תותים שמוגש ישר מהנהר, אבל לצערנו זה לא נכון. חלב היפופוטם לבן או בז׳, כמו החלב של יונקים אחרים. נראה שסיפור החלב הוורוד נובע מבלבול בין שני דברים שונים לגמרי: הצבע על הגב של היפופוטם ומה שאם היפופוטם מאכילה את העגל שלה.

הכימיה פוענחה ב־2004, כשצוות כימאים פרסם את תוצאותיו בכתב העת Nature. הם אספו את הנוזל מעור של היפופוטמים ומצאו בו שני פיגמנטים: אדום, שלו הם קראו hipposudoric acid, וכתום, שנקרא norhipposudoric acid. שניהם חומציים. כשהצוות מדד איך הפיגמנטים בולעים אור, התברר ששניהם סופגים אותו בעוצמה הרבה ביותר בתחום האולטרה־סגול, החלק של אור השמש שגורם לכוויות, וזה בדיוק מה שקרם הגנה טוב עושה.

מאיפה מגיעים הפיגמנטים? לא משנה מה היפופוטם אוכל, הוא מייצר את אותה שכבה צבעונית, כך שנראה שהצבע לא מגיע מהמזון שלו. מדענים חושבים שהיפופוטמים בונים את הפיגמנטים בעצמם מחומרים רגילים שכבר נמצאים בגוף, כמו חומצת האמינו טירוזין. אז בפעם הבאה שהיפופוטם בסרט טבע יוצא מהנהר עם ברק נחושתי על הגב, תדעו על מה אתם מסתכלים: קרם הגנה וחומר חיטוי באחד, שמיוצרים במקום בעור שלו, בלי בקבוק לסחוב ובלי צורך במישהו שיגיע לחלק המסובך באמצע הגב. זה יותר ממה שרובנו מצליחים בחופשה בים.