הצב ששרד שלוש ספות

הצב הגיע ב־1974, בקופסת קרטון עם חורים במכסה, כמתנת יום הולדת לילד בן תשע שביקש אופניים. הילד היה מאוכזב במשך שעה בערך. הצב, שקיבל על המקום את השם גורדון, לא היה מאוכזב בכלל. הוא יצא לאט מהקופסה, בחן את שולי השטיח, ומאז הוא גר באותו בית, באותו קצב נינוח.

הוא שרד שלוש ספות. החומה, שלפי השמועה הוא העדיף, הלכה ב־1986. הבהירה בצבע קרם, שעליה אסור היה לאף אחד לשבת, החזיקה עד 2003. הנוכחית אפורה, והוא מתייחס אליה בדיוק באותה אדישות שהפגין כלפי הקודמות. כל בוקר הוא צועד לאורך החזית שלה באותה מהירות קבועה, מקצה לקצה, כאילו הוא בודק שהחדר עדיין באורך הנכון.

הוא שרד גם שני שטיחים, כלב, ארבע טלוויזיות, שלוש מכוניות משפחתיות וחדר זכוכית שלם, שנבנה במיוחד בשבילו ושהוא סירב בנימוס להשתמש בו. הדבר היחיד בסלון שעתיק יותר מגורדון הוא האח, ובאחר הצהריים של החורף ראו אותו יושב מולה שעות ארוכות, במה שהמשפחה החליטה שהוא אות כבוד מקצועי בין שני ותיקים שמשרתים במקום כבר שנים רבות.

הילד בן התשע הוא היום גבר בגמלאות עם שיער אפור, והוא עדיין גר בבית. בערבים קרים הוא יושב בכורסה ליד האח עם גורדון על הברכיים, ולפי הנכדים שלו השניים נראים כמו שני חברים שמכירים זה את זה חמישים שנה, וזה בדיוק המצב. לדבריו, הדבר המוזר ביותר הוא לא שגורדון עדיין כאן. אלא שהוא זז בדיוק באותה מהירות שתמיד זז בה, ובכל הזמן הזה אף פעם לא מיהר.

הסיפור בדוי, אבל הוא נשען על משהו שמפתיע הרבה בעלי חיות מחמד חדשים. צבים מפורסמים באורך חייהם, וצב שנקנה לילד יכול בקלות להיות עדיין בסביבה כשהילד הזה כבר מבוגר. בגלל זה מי שמאמצים צב מתבקשים לעתים קרובות לחשוב לטווח ארוך, לפעמים אפילו על מי יטפל בו יום אחד. צב יכול להיות בן משפחה שמשתרע בשקט על פני דורות, ושורד רהיטים, אופנות וכמה החלפות של טפטים.

אז אם תפגשו פעם צב זקן שמדשדש על שטיח בסלון, הראו קצת כבוד. ייתכן שאתם בנוכחות הדייר המנוסה ביותר בבית, אחד שראה עשורים חולפים בלי להרגיש צורך למהר. יש משהו מרגיע בקצב היציב הזה. ספות באות והולכות, טלוויזיות נעשות גדולות ודקות יותר, ולאורך כל הזמן, איפשהו ליד האח, חבר ותיק מאוד ממשיך ללכת, לאט בדיוק כמו תמיד.