פס ההתקדמות שכמעט גמור

פס ההתקדמות שכמעט גמור הוא חפץ פליז קטן ומבריק, בערך בגודל של ספר כיס, עם פס דק אחד שזוהר בכחול רך לרוחב החזית שלו. הפס עומד על 97 אחוז. הוא תמיד עמד על 97 אחוז. אין כבל, אין אפליקציה, אין תהליך צימוד, ואין שום דבר שהוא אמור למדוד, וחוברת ההוראות מסבירה את זה כבר בעמוד הראשון, כדי שאף אחד לא יבזבז אחר צהריים שלם בחיפוש אחרי הדבר שהוא כביכול מוריד.

אף אחד לא ביקש את זה. העולם המודרני כבר מייצר יותר פסי התקדמות לא גמורים ממה שמישהו יכול להזדקק להם. המעצבים הוסיפו בכל זאת שגרת רעד קטנה, כך שכל כמה דקות הפס מטפס ל־98 אחוז, נשאר שם רגע בתקווה, ואז גולש בשקט חזרה. שורה של טקסט קטן מתחתיו מציינת את הזמן המשוער שנותר: “עוד רגע”. כבר שנתיים כתוב שם “עוד רגע”, ואין שום סימן שהוא מתכוון לשנות את דעתו.

החלק המוזר הוא מה שאנשים עושים איתו בפועל. הבעלים נוטים להשאיר אותו על השולחן בקטע הכי קשה של עבודה ארוכה: האמצע, שבו שום דבר לא נראה גמור והוויתור נראה סביר לגמרי. הוא יושב בין הספרים, הרשימות וכוס התה החצי ריקה, וזוהר בקביעות. מתברר שיש משהו מנחם באופן מוזר בכך שיש בחדר עוד משהו שגם הוא כמעט גמור, וגם הוא לא גמור. זה לא בדיוק עידוד. זו חברה.

בעלת פס אחת, סופרת ששמרה אותו ליד קסת דיו בזמן שסיימה ספר ארוך מאוד, סיפרה שבלילה שבו כתבה את המשפט האחרון, הפס הגיע ל־100 אחוז, נשאר שם רוב הערב, ואז התאפס בעצמו ל־97 עד הבוקר. היצרן אומר שזה בלתי אפשרי, כי הפס לא מחובר לשום דבר. הסופרת שמרה את הקופסה, את הקבלה ואת התצלום, ואומרת שהיא לא צריכה שמישהו יאמין לה.

מאחורי הבדיחה יש תחושה שכמעט כולם מכירים. פרויקטים גדולים, בין אם זו עבודה לבית הספר, גינה, פאזל או ניקיון אביב, מרגישים לעתים קרובות הכי איטיים ממש לפני הסוף, כשרוב העבודה כבר נעשתה אבל הקטע הקטן האחרון מסרב להיגמר. האחוזים האחרונים האלה יכולים להיראות כאילו הם לוקחים זמן כמו כל מה שבא לפניהם. הידיעה שהתחושה הזאת נפוצה, ושהיא חולפת, יכולה להקל קצת על האמצע העקשן ועל הסיבוב האחרון והארוך.

אז אתם לא צריכים פס התקדמות מפליז כדי לעבור את הסוף המסובך של משימה, אם כי הוא היה נראה נאה מאוד על שולחן. תכינו כוס תה, תעשו חלק קטן אחד, ואז עוד אחד. תזכירו לעצמכם ש“כמעט גמור” הוא עדיין מקום טוב מאוד להיות בו, והרבה יותר רחוק מ“רק התחלתי”. וכשתגיעו סוף סוף ל־100 אחוז, קחו רגע ליהנות מזה. בניגוד לכמה פסי התקדמות, אתם באמת הרווחתם את זה.