בקליפורניה יש דיונות חול שמזמזמות כשגולשים במורד שלהן

בשעת אחר צהריים מאוחרת ושקטה במדבר Mojave, משפחה מגיעה לראש דיונה זהובה, מתנשפת וצוחקת, ומתיישבת לנוח על הרכס החד. אחר כך כולם נדחפים יחד וגולשים במורד התלול, וגל של חול נשפך לפניהם. רגע לאחר מכן כל הגבעה מתחילה לזמזם: צליל עמוק ונמוך, כמו מטוס רחוק או צ׳לו שמנגנים בו איפשהו מתחת לרצפה.

אלה דיונות Kelso, בשמורה הלאומית Mojave שבקליפורניה, והצליל הזה אמיתי. שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית מתאר אותו כרעם עמוק ומסתורי שמרגישים בעצמות. ידועים רק שבעה שדות דיונות בצפון אמריקה שמסוגלים להרעים כך, ו־Kelso הוא אחד מהם.

למה רק חלק מהדיונות שרות

רוב החול נשאר שקט, לא משנה כמה גולשים עליו, אז לדיונות השרות חייב להיות משהו מיוחד. לפי שירות הפארקים, הגרגרים צריכים להיות חלקים ובגודל דומה מאוד, והחול צריך להיות יבש. החול של Kelso עבר כ־35 מיילים בדרכו לשם, והמסע הארוך ליטש את הגרגרים שלו עד שנעשו עגולים וחלקים מאוד. הדיונות עצמן מתנשאות לגובה של יותר מ־600 רגל, כך שיש לחול מדרון ארוך לגלוש בו.

• יותר מ־600 רגל הגובה של דיונות Kelso
• 35 מיילים המרחק שעבר החול שלהן בדרך לשם
• 7 שדות דיונות בצפון אמריקה שידוע שהם מרעימים
• 70–105 הרץ גובה הזמזום שנמדד בדיונת Eureka

בכל העולם, חול מרעים מוכר כבר מאות שנים. בסקירה משנת 2010 מנו Melany Hunt ו־Nathalie Vriend מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה לפחות 40 מקומות שבהם זה קורה. לצליל יש תו נמוך וחזק אחד, עם צלילים עיליים גבוהים יותר מעליו, ולפי המקום ועונת השנה הוא יכול להימשך כמה דקות, אפילו אחרי שהחול כבר הפסיק לזוז.

מה שאנשים מבינים לא נכון

מפתה לחשוב שהרוח מנגנת על הדיונות, כמו נשיפה מעל פי בקבוק. זה לא כך: דיונה שרה כשהחול שלה גולש במפולת, ולכן מבקרים מפעילים אותה כשהם גולשים במורד התלול. וגם הזמזום אינו סתם הרעש של אינספור גרגרים שמתחככים זה בזה. החוקרים מ־Caltech מסבירים אותו כצליל שמהדהד בשכבה העליונה של הדיונה, כך שהגבעה עצמה מתנהגת כמעט כמו כלי נגינה שמחזיק את התו וגורם לו להדהד.

איך המדענים הקשיבו

כדי לחקור את זה, הצוות בילה כ־25 ימי שטח בקיץ על דיונת Eureka בפארק הלאומי Death Valley, דיונה בגובה של כ־200 מטרים, ובעזרת גאופונים שנתקעו בחול מדד את הרעידות שעוברות בה. ב־2015 דיווחו החוקרים בכתב העת Physics of Fluids שהדיונות שרות בתדר שבין 70 ל־105 הרץ, ושהרעם הקבוע שונה מהפרצים הקצרים שבאים לפניו. הפרצים הם גלים שמתגלגלים על פני השטח, ואילו הרעם נוצר מגלים שעוברים בגוף הדיונה ומוחזרים משכבות שבתוכה.

נעים לחשוב שלגבעת חול יכול להיות משהו כמו קול, שמכוון לפי הצורה והגודל שלה. אם תטפסו פעם על דיונה כזאת, בחרו יום יבש, אספו כמה חברים על הרכס וגלשו למטה יחד. ייתכן מאוד שהמדבר ישיר לכם בחזרה.