למה כוכבים מנצנצים בזמן שכוכבי לכת מאירים ביציבות?
הכוכבים בכלל לא מהבהבים: האור שלהם נדחף הנה והנה באוויר שמעל הראש שלכם, וכוכב לכת נראה רגוע מסיבה פשוטה להפליא.
שכבו על שמיכה בגינה בלילה בהיר של קיץ, והשמיים ייראו חיים. הכוכבים נוצצים, מהבהבים ומרצדים, כאילו מישהו מנער בעדינות צנצנת נצנצים מעל הראש שלכם. ואז אתם שמים לב לנקודה בהירה אחת שלא מצטרפת. היא פשוט זוהרת, רגועה ויציבה, בזמן שכל מה שסביבה רוקד. יש סיכוי טוב שמצאתם כוכב לכת.
הטריק הישן להבחנה ביניהם באמת עובד ברוב הפעמים: כוכבים מנצנצים, כוכבי לכת בדרך כלל לא. אבל הסיבה איננה שהכוכבים לחוצים וכוכבי הלכת רגועים. אף אחד מהם בכלל לא מהבהב. הנצנוץ נוצר הרבה יותר קרוב לבית, בקטע האחרון ממש של המסע הארוך של האור.
התשובה הקצרה
אור הכוכבים חוצה את ריק החלל בקווים ישרים לגמרי, ואז הוא פוגש את האטמוספרה שלנו. האוויר שמעלינו הוא טלאים חסרי מנוחה של כיסים חמים יותר וקרירים יותר, וכל אחד מהם מסיט את האור במידה קצת שונה. מצפה הכוכבים של הונג קונג, Hong Kong Observatory, מסביר שאוויר חם מסיט את האור פחות מאוויר קר, ולכן קרן של אור כוכבים שעוברת דרך אוויר בטמפרטורות שונות נדחפת פעם לכיוון אחד ופעם לכיוון אחר. אסטרונומים קוראים לתופעה נצנוץ, סצינטילציה. כוכב רחוק כל כך שהוא מגיע אלינו כנקודת אור אחת, ולכן כל דחיפה נראית: הכוכב כאילו קופץ, מתבהר, מתעמעם ונעלם לרגע.
למה כוכב לכת מאיר ביציבות
כוכב לכת קרוב אלינו הרבה יותר מכל כוכב בשמי הלילה, ולכן גם אם הוא נראה כמו נקודה, הוא בעצם דיסקה זעירה. ההסבר של EarthSky מנסח את זה יפה: אור מקצה אחד של הדיסקה עשוי לזגזג לכיוון אחד, ואור מהקצה השני לכיוון ההפוך, והזיגזגים מבטלים זה את זה. כוכב הלכת עשוי מהרבה נקודות אור בבת אחת, והתנודות הקטנות שלהן מתמצעות לזוהר יציב.
מה שאנשים טועים בו לעיתים קרובות
הטעות הראשונה היא לחשוב שהנצנוץ שייך לכוכב. במבט מעל האטמוספרה, כוכבים מאירים ביציבות מושלמת. הטעות השנייה היא לחשוב שכוכבי לכת אף פעם לא מנצנצים. נמוך בשמיים, ליד האופק, מסתכלים דרך הרבה יותר אוויר מאשר כשמביטים ישר למעלה, ושם אפילו כוכב לכת יכול להבהב. זו גם הסיבה שכוכבים ליד האופק מנצנצים יותר מאלה שמעל הראש.
איך אסטרונומים מבטלים את הנצנוץ
הנצנוץ מקסים למי ששוכב על שמיכה, אבל הוא מטשטש את התמונה לאסטרונומים, שרוצים שכל כוכב יהיה נקודה חדה ונקייה. בטלסקופ Very Large Telescope של המצפה האירופי הדרומי, European Southern Observatory, בצ׳ילה, לייזר מאיר אל השמיים וגורם לאטומי נתרן כ־90 קילומטר מעל הקרקע לזהור. התוצאה היא כוכב מלאכותי בהיר.
הטלסקופ עוקב אחרי האופן שבו הכוכב המלאכותי מנצנץ ומעביר את המדידות למראה שיכולה לשנות את צורתה ומתקנת את התמונה כל הזמן, כך שהכוכבים חוזרים להיות נקודות חדות. השיטה נקראת אופטיקה מסתגלת, והמצפה מתאר את התוצאה כמעט כאילו הטלסקופ נמצא מעל האטמוספרה, בחלל. אז בפעם הבאה שכוכב קורץ לכם, דעו שבעצם האוויר הוא שקורץ, ואי־שם על הר, מראה קורצת לו בחזרה בשקט.
מקורות
מאיפה מגיעות העובדות שבכתבה. כל קישור מוביל לאתר אחר.
- Hong Kong Observatory — Why do stars twinkle? (hko.gov.hk)
- European Southern Observatory — Twinkle twinkle little star (eso.org)
- EarthSky — Why do stars twinkle, but planets don't? (earthsky.org)
מצאתם טעות?
ספרו לנו מה לא נכון, ואם אפשר, איפה מתפרסם המידע הנכון. אנחנו בודקים כל פנייה, וכשאנחנו מתקנים כתבה, אנחנו מציינים זאת כאן ובעמוד התיקונים.