השדכן ששואל אם אתם בטוחים

בכל משרד יש שדכן, ולכל שדכן יש אותו פגם. לוחצים למטה, יש קראנץ׳, וזה נגמר. בלי הפסקה, בלי מחשבות שניות, בלי הזדמנות לשקול מחדש. הוודאי, שדכן שולחני כבד ומצופה אמייל מסדנה קטנה שמתארת את משימתה כהבאת אכפתיות לניירת, תיקן את זה. לפני שהוא יירה סיכה אחת, הוא שואל אתכם אם אתם בטוחים.

השאלה מופיעה על מסך קטן וזוהר ששקוע בחלק העליון של הזרוע, בדיוק איפה שכף היד שלכם הייתה נוחתת. מתחתיו יש שני כפתורים, מסומנים בווי ובאיקס. לוחצים על הווי והוודאי חושב על זה רגע, ואז שואל שוב, באותיות קצת יותר גדולות, אם אתם באמת בטוחים, כי אי אפשר לבטל את הפעולה הזאת. רק אחרי הווי השני הזרוע משתחררת, והסיכה נכנסת בקליק רך ומכבד.

הסדנה גאה בפרטים. המסך מתעמעם בחביבות אם אתם מהססים. יש הגדרה למסמכים חשובים, שמוסיפה שאלה שלישית, אם קראתם אותם כמו שצריך. ואם תנסו לשדך דף יחיד לשום דבר, הוודאי מסרב, ומציג הודעה קצרה ועדינה שמרמזת שאולי יש לכם יום קשה.

הבעלים הראשונים מדווחים על תוצאות מעורבות. ערימה של עשרים דוחות לוקחת עכשיו בערך אותו זמן לשדך כמו שלקח לכתוב אותה. מנהלת משרד אחת אומרת שהצוות שלה נעשה מתחשב הרבה יותר בשאלה אילו דפים באמת שייכים זה לזה. אחרת אומרת שעד השבוע השני כולם לחצו וי, וי, קראנץ׳ בלי לקרוא מילה, במהירות שהסדנה מתארת כמאכזבת והמשרד מתאר כיום שלישי. מתוכנן דגם פרימיום שמערבב את שני הכפתורים באקראי, כדי שכולם יישארו דרוכים.

הסדנה קיבלה גם מספר קטן של תלונות מאנשים שלחצו על האיקס בטעות ולא הצליחו להבין איך לחזור. העצה הרשמית היא להניח את הדפים, לצאת להליכה קצרה, ולחזור לשדכן כשאתם מוכנים להתחייב.

הבדיחה מגיעה ישר מהמחשב שעל השולחן שלכם, ששואל אם אתם בטוחים כמעט בכל דבר. התיבות הקטנות האלה נמצאות שם מסיבה טובה: יש פעולות שבאמת אי אפשר לבטל, והפסקה יכולה להציל עבודה של בוקר שלם. אבל שאלה שמופיעה בכל פעם מחדש מפסיקה להיות שאלה. המוח שלנו בנוי להתעלם מדברים שחוזרים בלי השלכות, תהליך שפסיכולוגים קוראים לו הרגלה, וזו אותה סיבה שאתם מפסיקים לשמוע שעון מתקתק אחרי כמה דקות בחדר.

לכן מעצבים זהירים מנסים לשמור את האזהרה לרגעים שבאמת חשובים, ומעדיפים כפתור ביטול בכל מקום שאפשר, כי הוא מאפשר לפעול מהר ולתקן טעות אחר כך. לשדכן, לצערנו, אין כפתור ביטול. יש לו מסיר סיכות, שהוא הדבר הכי קרוב לכפתור ביטול שיש במשרד, ושאף אחד אף פעם לא מוצא כשצריך אותו.