בוחר התורים שתמיד מוצא את הקופה האיטית ביותר

הכירו את בוחר התורים, מכשיר עגול וקטן שנתפס לידית של כל עגלת קניות. יש לו חץ ירוק וחביב, צלצול רך ומסך זעיר שכתוב עליו ״מחשב...״. גלגלו את העגלה לעבר הקופות בשבת בבוקר עמוסה, לחצו על הכפתור, ובוחר התורים יבחן כל תור בחנות, ישקול כל סל ויצביע, בביטחון מלא, על האיטי ביותר.

הוא אף פעם לא טועה. הוא מזהה את הקונה שעומד לגלות קופון מהאביב שעבר. הוא יודע באיזו קופה גליל הקבלות עומד להיגמר, לאיזה מלון אין ברקוד ומי עומד לשלם על כיכר לחם כולה במטבעות קטנים, תוך ספירה בקול. ברגע שאתם נעמדים בתור שהוא בחר, התור שלידו מתחיל לזרום כמו נהר, ובוחר התורים משמיע את הצלצול הרך שלו, כאילו הוא אומר ״כל הכבוד״.

היצרנים מתעקשים שזה פיצ׳ר. בניסויים הראשונים, קונים שהשתמשו בבוחר התורים סיפרו על שלווה מפתיעה. כשהתור הגרוע ביותר מובטח, כבר אין על מה לדאוג. הם קראו את הגב של קופסאות הדגנים. הם התיידדו עם האנשים שמאחוריהם, שגם אותם הביא לשם בוחר תורים. אדם אחד פתר תשבץ שלם. אישה אחת ממחלקת מוצרי החלב אמרה שזו הייתה הקנייה הכי מרגיעה שלה מזה שנים, והיא בכלל באה רק לקנות חלב.

יש גם דגם יוקרה עם מסך שני שמראה כמה מהר הייתם עוברים בתור השני. רוב הבעלים מכבים אותו אחרי הקנייה הראשונה. גרסת הנסיעות עובדת בשדות תעופה, בנמלי מעבורות וליד משאיות גלידה ביום השמשי הראשון של הקיץ, ואף אחד עוד לא ניצח אותה.

הרעיון האמיתי שמאחורי הבדיחה

הבדיחה עובדת כי כמעט כולם מרגישים שכבר יש להם בוחר תורים. התור השני באמת נראה מהיר יותר, וקצת חשבון מסביר הרבה מזה. אם פתוחות שלוש קופות והן מתקדמות בערך באותה מהירות, רק אחת מהן יכולה להיות המהירה ביותר, כך שהסיכוי שבחרתם דווקא בה הוא בערך אחד משלושה. ברוב הפעמים תור אחר כלשהו יעקוף את שלכם, פשוט כי יש יותר תורים אחרים מאשר התור שלכם.

את השאר משלים הזיכרון. אף אחד לא זוכר את היום שבו התור שלו עבר בשנייה, אבל כולם זוכרים איך עמדו במקום בזמן שהזר שהגיע איתם באותו רגע כבר יוצא לחניון. בגלל זה בהרבה בנקים וסניפי דואר יש תור אחד ארוך ומתפתל שמוביל בתורו לכל האשנבים: יש רק תור אחד, אז אי אפשר לבחור בתור הלא נכון. אז בפעם הבאה שהתור שלידכם יתחיל לזוז, תירגעו. זה לא אתם. אלה רק המספרים, ואולי מלון בלי ברקוד.