סיס חזר אחרי עשרה חודשים ומאשר שלא התיישב אפילו פעם אחת

בערב חמים בחודש מאי חזר סיס אל השמיים שמעל הגגות של עיירה קטנה אחרי עשרה חודשים של היעדרות, הקיף פעמיים במהירות את מגדל הכנסייה, ואישר, כשנשאל, שלא התיישב אפילו פעם אחת מאז אוגוסט. חבורת דרורים על המרזב הזמינה אותו לרדת ולנוח רגע. הוא סירב. לדבריו, הוא בדיוק באמצע משהו.

הדרורים מגלים סבלנות. בקיץ שעבר הם ראו אותו עוזב את פתח הקן שמתחת לכרכוב והניחו שהוא ינחת עד שעת התה, כך הסביר דרור אחד, שנוחת כל כמה דקות כל חייו וממליץ על כך בחום. מאז שומרים בשבילו מקום פנוי על המרזב. יש משם נוף יפה, ובבוקר מגיעה לשם השמש.

עמדתו של הסיס, שנמסרה תוך כדי מעוף בערך בגובה הארובות, היא שיש לו שם למעלה כל מה שהוא צריך. הארוחות הן החרקים הקטנים שבמקרה מרחפים באזור, והן נלקחות על הדרך. את השתייה אוספים במעוף נמוך מעל בריכת הטחנה, במקור פתוח. כשנשאל על שינה אמר שיש לו מקום גם לזה, והטה כנף אחת לעבר השמיים.

גם תושבים אחרים ניסו. יונה הציעה את המדף שמעל המאפייה, שחמים בו. קאק הציע חצי ארובה. נחליאלי העיר בעדינות שכולם מרגישים טוב יותר אחרי שיושבים קצת. הסיס הודה לכולם בלי להאט, וכבר היה מעל הרחוב הבא לפני שהנחליאלי סיים את המשפט.

על המרזב יש תחושה שהוא משוויץ. הדרורים מכחישים שהם מקנאים. הם מדגישים שיכלו לעוף כל היום אילו רצו, ושהם פשוט מעדיפים שלא, כמו שיש אנשים שמעדיפים לא לרוץ מרתונים. ההזמנה הרשמית לנחות עומדת בעינה. הסיס מסר שיירד כשתהיה ביצה שצריך לדגור עליה, אולי עד סוף החודש, ואף לא רגע קודם.

הרעיון האמיתי שמאחורי הבדיחה

הסיס לא מגזים. בשנת 2016 הצמידו חוקרים מ־Lund University בשוודיה ל־13 סיסי חומות מכשירי תיעוד זעירים, שרשמו אם הציפורים עפות או לא. התוצאות, שפורסמו בכתב העת Current Biology, הראו שאחרי שעזבו את הקינים באוגוסט, הציפורים נדדו לאפריקה וחזרה ובילו באוויר יותר מ־99.5 אחוזים מעשרת החודשים שלאחר מכן. חלקן ירדו לרגע מפעם לפעם. אחרות לא נחתו אפילו פעם אחת עד שחזרו לקנן.

את החרקים המעופפים הן תופסות תוך כדי תנועה, והמכשירים הראו שבכל יום, עם רדת הערב ועם עלות השחר, הן טיפסו לגובה של בין שניים לשלושה קילומטרים. החוקרים חושדים שהציפורים אולי ישנות במהלך הדאייה הארוכה בחזרה למטה, אף שאיש עוד לא תפס סיס מנמנם כדי להוכיח זאת. זו הטיסה הרצופה הארוכה ביותר שידועה אצל ציפור כלשהי. לכן, כשציפור כהה בצורת מגל חולפת בצווחה ליד החלון שלכם בערב קיץ, שווה לנופף לה: השהות הקצרה בקן שמתחת לגג היא כמעט הזמן היחיד בשנה שבו הרגליים שלה נוגעות במשהו.