הפינגווינים מכריזים על תורנות קבועה

מושבה של פינגווינים קיסריים הכריזה רשמית על מה שהיא מכנה תורנות קבועה, שלפיה כל ציפור עושה תור בשוליים החיצוניים והסוערים של הגוש, וכל ציפור, במוקדם או במאוחר, חוזרת לאמצע החמים. ההכרזה נמסרה ביום שלישי על ידי פינגווין בכיר שעמד על ארגז עץ ופנה לקהל גדול וקשוב במיוחד, שרובו עמד עם הפנים קצת לכיוון הלא נכון, וכולו היה דחוס צמוד מאוד.

השיטה עובדת בלי רשימה. ציפורים בחוץ מדשדשות כמה סנטימטרים בכל פעם לאורך שולי הקבוצה, והזרימה הכללית מקפלת אותן בהדרגה פנימה, כך שכל הגוש מסתובב לאט דרך עצמו כמו בצק שלשים אותו. המושבה מדגישה שאף אחד לא מארגן את זה, שאף אחד מעולם לא ארגן את זה, ושזה עובד מצוין בלי שום הכרזה כבר הרבה מאוד זמן. הארגז, היא מודה, חדש.

הצעה להודות רשמית לציפורים שבילו הכי הרבה זמן בחוץ נדחתה אחרי דיון קצר. לפי התנאים שהוכרזו, אף ציפור לא תזכיר כמה זמן ציפור אחרת נמצאת באמצע, וכל ניסיון לספור ייחשב סוג של מזג אוויר: שמים לב אליו, סובלים אותו ולא לוקחים אותו אישית. הצעה להנהיג תורנות חטיפים הועברה לישיבה מאוחרת יותר, בנימוק שאין חטיפים.

התורנות נכנסת לתוקף מיד ופוקעת באביב. כשנשאל מה קורה לציפור שמסרבת לזוז, הפינגווין הבכיר רמז שהשאלה לא באמת מתעוררת, כי הגוש זז בין אם מישהו הסכים לזה ובין אם לא, והחלופה היחידה היא לעמוד לבד ברוח ולהיות צודקים. הקהל דשדש כמה סנטימטרים קדימה, כנראה בהסכמה, והנואם, שעכשיו עמד בשוליים החיצוניים, ירד מהארגז.

הבדיחה בנויה על אחד המראות המדהימים ביותר של החורף באנטארקטיקה. פינגווינים קיסריים באמת מצטופפים יחד בקבוצות עצומות כדי לשרוד את הקור, וחוקרים שצילמו את הגושים האלה גילו שהציפורים זזות בצעדים קטנים ומתואמים שעוברים דרך כל הקבוצה כמו גל. עם הזמן, הדשדושים הזעירים האלה מארגנים את הגוש מחדש לאט, מה שעוזר לציפורים להתחלף בין השוליים החשופים למרכז המוגן, בלי שאף פינגווין יחיד יהיה האחראי.

זה דבר נפלא לחשוב עליו בבוקר קר וצפוף. החום באמצע קיים רק כי כולם ממשיכים לדשדש, וכל מי שחם לו עכשיו היה בחוץ לפני זמן קצר. לא צריך נאומים, ואף אחד לא צריך לספור נקודות. אז בפעם הבאה שאתם מחכים בתור קריר או נדחסים לאוטובוס עמוס, אפשר לשאול את הכלל של הפינגווינים: עשו את התור שלכם בשוליים, התקדמו כשמגיע הזמן, ואל תזכירו כמה זמן מישהו אחר כבר נמצא באמצע.