בדיון — הומצא בשביל הכיף
דף הבית חדשות מעולם החי — בדיון
היונים מכחישות שהן מנענעות ראש לקצב: הן פשוט מחזיקות אותו בלי לזוז
אחרי שג׳אז של צהריים מול בית קפה משך קהל של יונים מהנהנות, פרסמו הציפורים הודעה שבה הן מבהירות שאין להן חוש קצב, ושלמעשה הן מחזיקות את הראש בלי לזוז בכלל.
ביום חמישי בצהריים, שלישייה שניגנה ג׳אז רך מול בית הקפה Corner Cup משכה קהל של ארבע־עשרה יונים, שצעדו הלוך ושוב על המדרכה מול הנגנים והניעו את הראש, לדברי מישהו מהסועדים, “בדיוק בקצב”. סרטון קצר של המחזה עבר מאז מיד ליד בין הלקוחות הקבועים של בית הקפה, וכמה מהם כבר הציעו לתת ליונים מקום קבוע בתוכנית השבועית.
עכשיו פרסמו היונים הודעה ובה הן מבקשות מכולם להירגע. “אנחנו מעריכות את ההתעניינות,” אמרה יונה אפורה עם ברק ירוק על הצוואר, מתחת לשולחן מספר שש. “אבל עלינו לתקן את הרושם. אף אחת כאן לא רוקדת. אף אחת כאן לא רקדה מעולם. לא הנענו את הראש לקצב המוזיקה. הלכנו, וככה פשוט נראית הליכה אצלנו.”
הדוברת הסבירה שהתנועה שכולם קוראים לה נענוע היא במידה רבה ההפך מנענוע. “אנשים חושבים שהראש שלנו זז קדימה ואחורה כל הזמן. זה לא נכון. במשך רוב הצעד הראש נשאר באוויר בלי לזוז בכלל, והגוף הולך מתחתיו ומשיג אותו. ואז, במהירות, הראש נורה קדימה למקום חדש ושוב קופא. קפיאה, זינוק, קפיאה, זינוק. זה נראה כמו הנהון רק אם מסתכלים על הגוף.”
כשנשאלה למה ציפור טורחת כל כך, ענתה היונה בסבלנות: “כדי לראות. כשהראש לא זז, גם המדרכה לא זזה, ופירור הוא פירור. אילו הראשים שלנו היו מחליקים קדימה בצורה חלקה כמו שלכם, הכול היה נמרח. בדקנו את זה. תמונה מרוחה לא טובה לפירורים.”
הסקסופוניסטית של הלהקה, שביקשה שלא לפרסם את שמה, אמרה שהיא קצת מאוכזבת, אבל שהיונים שמרו על הקצב טוב יותר ממי שתופף אצלה לאחרונה. היונים השיבו שאין להן שום עמדה בעניין מתופפים. עם זאת, הן אישרו שיחזרו ביום חמישי הבא, והוסיפו שזה “אך ורק בגלל הכריכים.”
הרעיון האמיתי שמאחורי הסיפור
היונים צודקות. בניסוי מפורסם משנות ה־70 של המאה העשרים הציבו חוקרים יונים על הליכון קטן, כך שהציפורים צעדו בקצב קבוע בזמן שהסביבה נשארה במקומה ביחס אליהן. הנענוע נפסק. הרגליים לא היו צריכות אותו; מה שהציפור הייתה צריכה הוא שהתמונה תעמוד במקום. מדענים קוראים לשני חלקי התנועה שלב ההחזקה, שבו הראש מקובע במרחב, ושלב הדחיפה, הזינוק המהיר קדימה.
העיניים שלנו פותרות את אותה בעיה בדרך אחרת. כשאתם הולכים או מביטים מחלון של רכבת, העיניים עושות תנועות אוטומטיות זעירות שמחזיקות תמונה יציבה לרגע, ואז קופצות לתמונה הבאה. יונה עושה כמעט אותו דבר עם כל הראש, כי העיניים שלה ממוקמות בצדדים ואינן יכולות להסתובב הרבה. אז בפעם הבאה שייראה לכם שיונה רוקדת לצלילי מוזיקת רחוב, זכרו שהיא בעצם מתאמצת מאוד לא לזוז.