דולפינים מצויים עונים כששורקים להם את השם

דמיינו בוקר קיץ שקט במפרץ על החוף המזרחי של סקוטלנד. סירה קטנה צפה על מים חלקים, כמה סנפירים אפורים עולים ומתגלגלים בקרבת מקום, והחוקרים שעל הסיפון משלשלים רמקול תת־ימי מעבר לדופן. הם עומדים לומר שלום לדולפין, בדרך היחידה שהוא כנראה יבין: לשרוק לו את השם שלו.

שריקה שפועלת כמו שם

כל דולפין מצוי מפתח כבר בתחילת חייו שריקת חתימה משלו, דפוס של צליל שעולה ויורד ושייך רק לו. תוכנית מחקר הדולפינים של Sarasota בפלורידה, שמנהלת את המחקר הארוך בעולם על אוכלוסיית דולפינים בטבע והחלה בשנת 1970, מתארת את השריקות האלה כסימני זיהוי, שמשמשים בערך כמו שאנשים משתמשים בשמות. שריקות החתימה הן גם חלק גדול ממה שהדולפינים אומרים. במאמר שפורסם בשנת 2013 דיווחו Stephanie King ו־Vincent Janik מאוניברסיטת St Andrews שדולפין שנמצא לבד כמעט אינו משמיע שום דבר אחר, ובקבוצות בטבע הן מהוות בערך 38 עד 70 אחוז מכל השריקות. בתקציר של האוניברסיטה עצמה המספר מעוגל לבערך מחצית.

איך עבד הניסוי

King ו־Janik הקליטו דולפינים בטבע ב־Moray Firth ובמפרץ St Andrews, יצרו גרסאות ממוחשבות של שריקות החתימה שלהם והשמיעו אותן בחזרה במים. חלק מהדולפינים שמעו את השריקה של עצמם, חלק את השריקה של דולפין שמעולם לא פגשו, וחלק שריקה מוכרת מהסביבה שלהם. הם הגיבו רק לשריקה שלהם. ב־8 מתוך 12 השמעות של השריקה של הדולפין עצמו, הקבוצה ענתה, כאילו נענתה לשמה.

• 38–70% מהשריקות בקבוצות בטבע הן שריקות חתימה
• 8 מתוך 12 השמעות של השריקה העצמית זכו לתשובה
• 20+ שנים אפשר לזכור את השריקה של חבר לשעבר
• 43 שנים הזמן הארוך ביותר שבו הוקלט דולפין אחד ב־Sarasota

מה שרבים טועים בו

מפתה לדמיין דולפינים מפטפטים בלי הפסקה ומשלבים את שמות החברים בכל משפט. הראיות צנועות יותר. העתקה של שריקת חתימה של דולפין אחר היא נדירה יחסית, כותבים החוקרים, והם לא הצליחו לדעת איזה בעל חיים בקבוצה הוא זה שענה. השם גם אינו מילה בשפה מדוברת. מה שנושא אותו הוא צורת השריקה, ולא הצליל של קול מסוים: בהעתקים הממוחשבים לא היו שום מאפייני קול, והדולפינים זיהו אותם בכל זאת.

כמה זמן זוכרים שם

שם מועיל רק אם זוכרים אותו, ונראה שדולפינים טובים בזה מאוד. ה־Royal Society דיווחה על מחקר משנת 2013 של Jason Bruck, שהשמיע שריקות חתימה ל־53 דולפינים מצויים בשישה מוסדות ששמרו רישום קפדני של אילו דולפינים חיו יחד. הדולפינים זיהו את השריקות של חברים ותיקים אחרי פרידה של יותר מ־20 שנה, הזיכרון החברתי הארוך ביותר שתועד אצל בעל חיים כלשהו מלבד בני האדם.

אם כן, דולפין נושא את שמו לאורך כל חייו, עונה לו ושומר במשך עשרות שנים את שמות החברים הוותיקים. בפעם הבאה שחבר יקרא בשמכם מעבר לחוף הומה, אתם עושים משהו שדולפין במפרץ היה מזהה מיד.