למה האצבעות מתקמטות באמבטיה?
זה נראה כאילו העור פשוט ספג יותר מדי מים, אבל את הקמטים יוצרת מערכת העצבים שלכם בכוונה, וייתכן שהם שם כדי לעזור לכם להחזיק.
תישארו באמבטיה מספיק זמן וקצות האצבעות שלכם יהפכו לשזיפים מיובשים קטנטנים. הכריות החלקות מתקמטות לרכסים ועמקים, אצבעות הרגליים עושות אותו דבר, ולכמה דקות יש לכם ידיים של קוסם זקן מאוד. זה נראה כמו הדבר הכי מובן מאליו בעולם. עור יושב במים, עור סופג מים, עור מתקמט. במשך הרבה זמן, זה בדיוק מה שאנשים האמינו. האמת מוזרה יותר, וחכמה בהרבה.
הרמז הראשון הוא איפה זה קורה. הקמטים מופיעים בכפות הידיים ובאצבעות ובכפות הרגליים, העור חסר השיער שעושה את האחיזה והעמידה, וכמעט בשום מקום אחר. אם זה היה סתם עור ספוג, אפשר היה לצפות שגם המרפקים והברכיים יתקמטו. הם לא. הרמז השני הגיע מרופאים, ששמו לב שאצבעות שהעצבים שלהן נפגעו לא מתקמטות במים בכלל.
זה אומר שההתקמטות לא פסיבית. זה תהליך פעיל, שמופעל על ידי מערכת העצבים האוטונומית, החלק של מערכת העצבים שמפעיל דברים שאתם אף פעם לא חושבים עליהם, כמו קצב הלב, הנשימה וההזעה. אחרי זמן מה במים, היא אומרת לכלי הדם הקטנים שמתחת לעור של קצות האצבעות להיצר. הכרית הרכה שמתחת לעור מאבדת קצת נפח, והעור שמעליה, שנשאר באותו גודל, מתקפל לרכסים המוכרים.
הקשר לעצבים כל כך אמין, שרופאים השתמשו בהשריה במים חמים כבדיקה פשוטה של תפקוד העצבים ביד. וזה מעלה את השאלה האמיתית. אם הגוף טורח ליצור קמטים בכוונה, בשביל מה הם? משהו שדורש מאמץ בדרך כלל עושה עבודה.
ב־2013 חוקרים ב־Newcastle University באנגליה בדקו רעיון אחד. מתנדבים השרו את הידיים במים חמים שלושים דקות, ואז העבירו גולות זכוכית ומשקולות קטנות ממיכל אחד לאחר, חלקן מתוך מים וחלקן יבשות. עם אצבעות מקומטות, הם העבירו את החפצים הרטובים בערך שנים־עשר אחוז מהר יותר. עם חפצים יבשים, לקמטים לא הייתה שום השפעה. החוקרים השוו את האפקט לחריצים בצמיג של מכונית, שעוזרים לנקז מים ולשמור על אחיזה בכביש רטוב.
זה מרמז על סיפור מסודר על אבותינו. אצבעות מקומטות יכלו לעזור באיסוף מזון מצמחים רטובים או מנחלים, ואצבעות רגליים מקומטות אולי נתנו אחיזה יציבה יותר בגשם. זה גם היה מסביר למה הקמטים מופיעים רק כשדברים נרטבים. הצוות מניוקאסל הציע שקמטים קבועים אולי היו עולים לנו בקצת רגישות בקצות האצבעות, או נתפסים בדברים ביתר קלות.
הסיפור לא סגור לגמרי. לא כל ניסוי מאוחר יותר מצא את אותו יתרון באחיזה, ואף אחד עדיין לא יודע בוודאות לפני כמה זמן התגובה התפתחה או לאיזו עבודה היא התפתחה. אבל הרעיון הישן, שקמטים הם פשוט עור שמתנפח כמו ספוג, הונח בצד. בפעם הבאה שתסתכלו על האצבעות המצומקות שלכם באמבטיה, אתם מסתכלים על מערכת העצבים שלכם שמכינה אתכם בשקט להחזיק חזק.
מקורות
מאיפה מגיעות העובדות שבכתבה. כל קישור מוביל לאתר אחר.
מצאתם טעות?
ספרו לנו מה לא נכון, ואם אפשר, איפה מתפרסם המידע הנכון. אנחנו בודקים כל פנייה, וכשאנחנו מתקנים כתבה, אנחנו מציינים זאת כאן ובעמוד התיקונים.