◴ Oddly .

בדיון — הומצא בשביל הכיף

דף הבית מילים מומצאות

טיובפלי: לסחוט עוד בוקר אחד משפופרת משחת השיניים

(ש״ע) השבוע האחרון והארוך של שפופרת משחת שיניים, כשמגלגלים אותה, מקפלים אותה, לוחצים אותה אל שפת הכיור ומתחננים אליה בשקט, ואיכשהו היא תמיד נותנת עוד בוקר אחד.

דמות מנומנמת בפיג׳מה מפוספסת, בחדר אמבטיה מואר ומלא אדים, לוחצת שפופרת משחה מגולגלת היטב אל שפת הכיור, מעל מברשת שיניים שמחכה.

טיובפלי (ש״ע): השבוע האחרון והארוך של שפופרת משחת שיניים, כשמגלגלים אותה, מקפלים אותה, לוחצים אותה אל שפת הכיור ומתחננים אליה בשקט לעוד בוקר אחד. זה קורה בחדר אמבטיה מואר, מיד אחרי השעון המעורר, כשהחלון מכוסה אדים, הרדיו ממלמל במטבח ומברשת השיניים מחכה, עם הזיפים למעלה, למשהו שאולי יגיע ואולי לא.

כל טיובפלי מתחיל ביום רגיל לגמרי. אתם לוחצים על השפופרת לחיצה ידידותית כרגיל, והיא עונה בפס דק ומתנצל במקום הסרט הנדיב שהתרגלתם אליו. אדם הגיוני היה מוסיף שפופרת חדשה לרשימת הקניות. אתם לא. אתם מסתכלים על השפופרת, רואים שהיא בבירור עדיין מלאה לפחות ברבע, ומחליטים שיש לה עוד מה לתת.

השלב השני הוא טכניקה. משטחים את השפופרת מלמטה עם צד האגודל, ואז מגלגלים אותה כמו שק שינה ומהדקים אותה באטב כביסה. יש שלוחצים אותה אל שפת הכיור וגוררים אותה כמו מערוך. אחרים נשבעים בידית של כפית. כל שיטה נותנת בדיוק עוד בוקר אחד, וזה בדיוק מספיק כדי לשכנע אתכם שהשפופרת כמעט נגמרה, וגם לא ממש.

ביום החמישי הטיובפלי כבר הפך לטקס שקט. אתם מעמידים את השפופרת הפוכה, עם המכסה למטה, למשך הלילה, כדי שמה שנשאר יחליק אל הפתח. אתם מתמקחים איתה בקול נמוך. אתם מנערים אותה קלות, כמו מדחום מנומנם, ואיכשהו מופיעה טיפה בגודל של אפונה, בכל פעם מחדש, כאילו השפופרת מתגמלת אתכם על כך שלא התייאשתם ממנה.

הסוף של טיובפלי אף פעם לא דרמטי. על המדף מופיעה שפופרת חדשה לגמרי, שנקנתה בשקט ובלי מילה. הישנה, מגולגלת חזק כמו קונכיית חילזון, לא נזרקת מיד. משאירים אותה על אדן החלון יום או יומיים, מתוך כבוד, ליתר ביטחון.

הרעיון האמיתי שמאחורי זה

התחושה ששפופרת ריקה היא לא באמת ריקה היא בדרך כלל נכונה. השפופרת הולכת ונעשית צרה לכתפיים ולצוואר, והמשחה שנתקעת בפינות האלה לא יוצאת גם אם לוחצים על החלק השטוח, כך שתמיד נשאר קצת בפנים. שפופרות מודרניות רבות עשויות מפלסטיק רב־שכבתי שקופץ בחזרה לצורתו אחרי שמרפים ממנו, ובדרך גם שואב פנימה קצת אוויר, כך שהלחיצה הבאה מרגישה חלשה יותר ממה שהיא אמורה להיות.

להעמיד את השפופרת עם המכסה למטה, לגלגל אותה מהקצה הרחוק ולהוציא ממנה את האוויר באמת עוזר, ויש בתים חסכוניים במיוחד שאפילו גוזרים את השפופרת הישנה במספריים כדי להגיע לשאריות. הסיבה העמוקה שבגללה אנחנו טורחים כל כך היא עדינה יותר: פשוט מרגיש לא נכון לבזבז משהו שעדיין עובד, וכל בוקר נוסף מרגיש כמו ניצחון קטן ופרטי.

זה בדיון. הכתבה הזאת הומצאה לשם בידור ואינה דיווח עובדתי. כל "עובדה", "אדם", "אירוע" או "מחקר" שמוזכרים בה הם פרי הדמיון. עוד ←

אולי יעניין אתכם גם