◴ Oddly .

דף הבית איך זה התחיל

הרוכסן חיפש את שמו במשך שלושים שנה

לפני שעשה זיפ, הוא היה סוגר לנעליים ואחר כך ״סוגר בלי ווים״, ואת שמו האנגלי הקליט קיבל לבסוף מזוג מגפי גומי ב־1923.

דמות קטנה במעיל חורף אדום ותפוח מושכת רוכסן עד הסנטר ליד דלת הכניסה, ומבעד לזכוכית נראית גינה מכוסה כפור.

בוקר קפוא ליד דלת הכניסה. מעיל חורף תפוח, קצה לשון שמציץ מרוב ריכוז, ויד קטנה מושכת בתנועה חלקה אחת לשונית מתכת קטנה מתחתית המעיל ועד הסנטר. שתי שורות של שיניים זעירות נפגשות וננעלות זו בזו, והקור נשאר בחוץ. זה לוקח בערך שנייה. כדי שהשנייה הזאת תצליח, ממציאים עבדו בערך שלושים שנה, ולדבר עצמו לא היה אפילו את שמו המפורסם עד הרגע האחרון.

מה שרבים מבינים לא נכון

קל לדמיין שהרוכסן הגיע בבת אחת, הומצא בידי אדם חכם אחד שגם נתן לו שם קליט. בפועל הוא עבר לפחות שני ממציאים, כמה שמות ותקופה ארוכה של אדישות מנומסת. את המילה האנגלית zipper לא המציא מי ששכלל את הסוגר. היא באה מחברה שמכרה מגפי גומי, ובהתחלה זה היה שם המגפיים, ולא שם הדבר שסגר אותם.

סוגר לנעליים

הסיפור מתחיל ב־Whitcomb L. Judson משיקגו. ב־1893 הוא רשם פטנט על סוגר לנעליים: שורה של ווים ולולאות שחלק מחליק יכול לסגור ולפתוח. זה היה רעיון נהדר עם תוצאה קפריזית. לפי סקירה של תולדות ההמצאה ב־JSTOR Daily, הווים היו חדים ומסורבלים, קרעו את הבד ונטו להיפתח מעצמם.

איך השיניים למדו להחזיק

את התיקון הביא Gideon Sundback, מהנדס יליד שוודיה ששיפר את עבודתו של Judson. היכל התהילה האמריקאי של הממציאים מסביר מה הוא שינה: הוא העלה את מספר רכיבי הסגירה מארבעה לעשרה לאינץ׳, הפך ווים גדולים לשיניים קטנות, הציב שתי שורות של שיניים זו מול זו והוסיף רוכב שמחבר ביניהן. לכל שן נוספו בליטה קטנה בצד אחד ושקע בצד השני, כך שהיא נכנסת אל השן השכנה. בקשת הפטנט שלו על ״סוגר מתפרק״ הוגשה ב־27 באוגוסט 1914, והפטנט ניתן ב־20 במרץ 1917.

וגם אז העולם לא מיהר. הסוגר שלו, ״סוגר בלי ווים מספר 2״, התקבל בצוננות ב־1914, והמעריצים הגדולים הראשונים שלו היו מלחים. ב־1917 התחיל חייט בניו יורק לתפור את הסוגרים לחגורות כסף, והן הפכו מיד לאהובות על מלחים אמריקאים שבמדים שלהם לא היו כיסים, וב־1918 הזמין חיל הים סוגרים ל־10,000 חליפות טיסה.

מסוגר לנעליים לרוכסן
  1. 1893 Whitcomb L. Judson רושם פטנט על סוגר לנעליים
  2. 1914 ״סוגר בלי ווים מספר 2״ של Gideon Sundback מתקבל בצוננות
  3. 1917 Sundback מקבל פטנט על הסוגר המתפרק
  4. 1918 חיל הים האמריקאי מזמין סוגרים ל־10,000 חליפות טיסה
  5. 1923 חברת B.F. Goodrich קוראת למגפי הגומי שלה Zipper

מאיפה הגיע השם לבסוף

ב־1923 בנה Sundback מכונה משלו, ה־S-L, ״המכונה ללא פחת״, שחתכה את הכפות הקטנות של השיניים מתוך תיל מיוחד בצורת האות Y. באותה שנה הרכיבה חברת B.F. Goodrich סוגרים כאלה על מגפי הגומי שלה, כדי שאפשר יהיה לרכוס אותם מהר ביד אחת, וקראה למגפיים Zipper על שם הצליל שהשמיעו. החברה רשמה את השם כסימן מסחרי, אבל עד מהרה אנשים התחילו לקרוא כך לסוגר עצמו. בסוף שנות העשרים כבר היו רוכסנים בבגדים, בנעליים ובתיקים.

אז בפעם הבאה שמעיל נסגר במשיכה קלה אחת, שווה להנהן קלות לעבר מתקן נעליים קפריזי, מהנדס סבלני וזוג מגפיים שעשו זיפ. הרוכסן בילה שלושים שנה בלמידה איך לעשות היטב את עבודתו, לפני שקיבל שם שאומר באנגלית בדיוק איך הוא נשמע.

מקורות

מאיפה מגיעות העובדות שבכתבה. כל קישור מוביל לאתר אחר.

  1. National Inventors Hall of Fame — Gideon Sundback, Zipper (invent.org)
  2. National Inventors Hall of Fame — How Gideon Sundback Perfected the Zipper (invent.org)
  3. Google Patents — US1219881A, Separable fastener (Gideon Sundback, 1917) (patents.google.com)
  4. JSTOR Daily — How WWI Made the Zipper a Success (daily.jstor.org)

מצאתם טעות?

ספרו לנו מה לא נכון, ואם אפשר, איפה מתפרסם המידע הנכון. אנחנו בודקים כל פנייה, וכשאנחנו מתקנים כתבה, אנחנו מציינים זאת כאן ובעמוד התיקונים.

כתבו אל [email protected] · כל התיקונים

מבוסס על עובדות אמיתיות. הכתבה הזאת מתארת עובדות אמיתיות ומתועדות, ונכתבה בעזרת בינה מלאכותית. בינה מלאכותית עלולה לטעות בפרטים, לכן כדאי לבדוק כל דבר חשוב מול מקור אמין, ולספר לנו אם מצאת טעות. עוד ←

אולי יעניין אתכם גם