הסלינקי התחיל כקפיץ של אונייה שנפל ממדף

הניחו סלינקי על המדרגה העליונה, הטו את הקצה העליון שלו מעבר לשפה, והוא נשפך אל המדרגה הבאה, מתכנס, ונוטה שוב, כך עד רצפת המבואה, ברחש מתכתי רך. הוא נראה כמו צעצוע שמישהו בוודאי המציא בכוונה. למעשה זה היה חלק של ציוד לאוניות שנפל ממדף.

קפיץ עם עבודה רצינית

ב־1943 עבד מהנדס מכונות מאזור פילדלפיה על מערכת קפיצים שנועדה להחזיק מכשירים רגישים יציבים על סיפון אוניות, גם בים סוער. לפי Lemelson-MIT Program, הוא הפיל בטעות אחד מהקפיצים ממדף. הקפיץ לא התמוטט לערימה. הוא צעד, בסדרה של קשתות, מהמדף אל ערימת ספרים, משם אל שולחן ואל הרצפה, ושם התכנס חזרה לסליל ונעמד זקוף.

הוא ניסה שוב ושוב, והקפיץ המשיך ללכת, גם במורד מדרגות. אשתו הייתה זו שראתה שמדובר בצעצוע ולא בחלק כושל של אונייה. היא גם נתנה לו את שמו: לפי The Strong National Museum of Play היא חיפשה במילון וחזרה עם המילה slinky.

מהמדף אל דלפק החנות

בני הזוג לוו 500 דולר כדי להתחיל, והמהנדס בנה מכונה שיכלה לסלסל 80 רגל של חוט פלדה, כ־24 מטרים, לסלינקי מוגמר בתוך כעשר שניות. בהתחלה המכירות היו איטיות. ואז, לקראת חג המולד של 1945, חנות הכולבו Gimbels בפילדלפיה הרשתה להם להדגים אותו לקונים. לפי הרישום של Lemelson-MIT נמכרו 400 בתוך 90 דקות; המוזיאון כותב בפשטות שה־400 הראשונים נחטפו בתוך דקות. כך או כך, הקפיץ מצא את העבודה האמיתית שלו.

אחר כך הגיע פטנט, שניתן ב־28 בינואר 1947 תחת הכותרת הצנועה Toy and Process of Use, כלומר צעצוע ודרך השימוש בו. עד יום ההולדת החמישים של הצעצוע, ב־1995, נמכרו יותר מ־250 מיליון ברחבי העולם, וב־2000 הוא קיבל מקום ב־National Toy Hall of Fame, היכל התהילה של הצעצועים. בדרך הוא חזר גם לעבודה רצינית: מורים מדגימים בעזרתו איך גלים מתקדמים, ו־NASA לקחה סלינקי אל מעבורת החלל לניסויי פיזיקה בחוסר משקל.

1. 1943 קפיץ שנועד למכשירי אוניות נופל ממדף והולך
2. 1945 הדגמה לקונים ב־Gimbels בפילדלפיה, וה־400 הראשונים נמכרים
3. 28 בינואר 1947 ניתן הפטנט Toy and Process of Use
4. 1995 יותר מ־250 מיליון נמכרו עד יום ההולדת החמישים
5. 2000 מקום בהיכל התהילה של הצעצועים

במה אנשים טועים לעיתים קרובות

רבים מניחים שהסלינקי הומצא כצעצוע, בחברת צעצועים. הוא היה תוצר לוואי של הנדסה לאוניות, ונדרש זוג עיניים נוסף כדי לראות למה הוא טוב. האמונה הנפוצה השנייה היא שסלינקי ירד בכל גרם מדרגות, כמו על המסך. המוזיאון שמכבד אותו מודה שלא כך: רוב המדרגות בבתים התבררו כגבוהות ורחבות מדי בשבילו, אף שבטלוויזיה הוא הופיע נפלא. אם שלכם נתקע באמצע הדרך, האשמה הייתה במדרגות.

איך ההליכה עובדת

שום דבר בתוך הסלינקי אינו דוחף אותו. הפטנט מתאר קפיץ שמלופף כך שבמנוחה הליפופים שלו נשענים זה על זה בלי להילחץ ובלי להימתח, ועשוי מחוט שטוח, רחב יותר משהוא עבה, ולכן קל במיוחד לכופף אותו. הטו את החלק העליון מעבר למדרגה, והליפופים זורמים כמניפה מהערימה שבקצה הגבוה אל ערימה חדשה בקצה הנמוך. כלשון הפטנט, אחרי הדחיפה הראשונה הקפיץ ממשיך להתגלגל במורד המדרגות בלי דחיפה נוספת, בכוח הכבידה בלבד.

זה כל התעלול: דחיפה ראשונה, כבידה וחתיכת פלדה רגועה מאוד. מהנדס ביקש להחזיק מכשירים בלי תזוזה באונייה מיטלטלת, וקיבל משהו שאינו מסוגל לעמוד במקום, וזו תוצאה נאה לרגע אחד של חוסר זהירות ליד מדף.