נמנמן מבקש להאריך את שנת החורף: שישה חודשים לא הספיקו לו

למרגלות גדר חיה של עצי אלסר, מתחת לשמיכה של עלים מהשנה שעברה, מונח קן בגודל של כדור טניס, ארוג מעשב ומרצועות קליפה של יערה. בתוכו, מכורבל חזק כל כך שהזנב מונח לו על האף, שוכב נמנמן אגוזים בצבע של טוסט. הוא הלך לישון באוקטובר. ביום שלישי בבוקר, בסוף אפריל, שחרור התחיל לשיר ממש מעליו, והוא התעורר במצב רוח רע מאוד.

עד הצהריים הוא כבר פרסם הודעה. הנמנמן דיבר דרך רווח בטחב, בלי לפקוח עיניים, ואמר שהוא מבקש הארכה של שלושה שבועות כדי לסיים כמו שצריך. שישה חודשים, הסביר, נשמעו נדיבים כשהסכים להם. בפועל החודש הראשון הלך על התמקמות נוחה ואת האחרון הרסו הציפורים, כך שנשארו לו בקושי ארבעה חודשים של שינה אמיתית.

הגדר החיה לא גילתה אהדה. גדרון שער כבר מפברואר ציין שהאלסר כבר מלבלב, שהיערה עומדת לפרוח ושכל השאר הסתדרו. הנמנמן השיב שאיש לא התייעץ איתו על לוח הזמנים של הגדרון, ושהוא לא מבין למה צריך להתייעץ עם הגדרון על שלו. נברן אדמדם, שהתבקש לתווך, אמר רק שהוא היה ער כל החורף ושאיש לא הציע לו הארכה של שום דבר.

הבקשה עצמה מפורטת. במשך שלושה שבועות הקן ייחשב סגור. לא תהיה שירה במרחק של פחות משני מטרים ממנו לפני הצהריים. כל אגוז אלסר שיימצא בינתיים יישמר על שמו. בתמורה הנמנמן מבטיח להיות ערני פי שניים ביוני. הגדר החיה כבר שמעה את זה. ביוני שעבר, לדברי עדים, הוא נמצא ישן על ענף בארבע אחר הצהריים, עם פרח אכול למחצה עדיין בכפותיו.

עד הערב העניין הוכרע בדרך הרגילה. הלילה התקרר, השחרור השתתק, והנמנמן, בלי לחכות להחלטה, החזיר את הזנב אל האף ואישר לעצמו את ההארכה. הגדרון הגיש התנגדות. היא תידון כשהוא יתעורר, כלומר כשיהיה לו נוח.

הרעיון האמיתי שמאחורי זה

נמנמני אגוזים הם באמת מהישנים הגדולים של הטבע הכפרי. את החודשים הקרים הם מעבירים בשנת חורף בקן ארוג היטב בגובה הקרקע, בדרך כלל מאוקטובר בערך ועד אפריל או מאי, כך שבחורף ארוך נמנמן יכול לבלות בשינה יותר מחצי שנה. הגוף שלו מתקרר כמעט עד לטמפרטורה של האדמה שסביבו, והדופק והנשימה שלו מאטים מאוד, וכך השומן שצבר בסתיו מספיק לו עד האביב.

גם הבדיחה על יוני אמיתית. אפילו אחרי שהתעורר, נמנמן שנתקל בימים קרים או רעבים יכול לשקוע בשינה קצרה ושטחית שנקראת תרדמת, כדי לחסוך אנרגיה, לפעמים לכמה שעות באמצע היום. את שמו באנגלית נוהגים לקשור לאותו שורש של המילה הצרפתית dormir, לישון, וגם השם העברי מדבר בעד עצמו. וכל מי שהתמקח פעם עם שעון מעורר יזהה את הטיעון, כי הבעיה עם שינה טובה תמיד הייתה אותה בעיה: הבוקר מגיע בדיוק כשהיא נעשתה טובה.