העיניים המרופדות במראות של הלובסטר העניקו לטלסקופי רנטגן מבט רחב
לובסטרים רואים במים אפלים בעיניים שבנויות מאלפי מראות מרובעות זעירות, ומאז 2024 טלסקופ חלל משתמש באותו תעלול כדי לעקוב בבת אחת אחרי חלק עצום משמי הרנטגן.
הרחק מתחת לפני המים, על קרקעית אפלולית בין סלעים ואצות מתנועעות, לובסטר מפלס את דרכו בזהירות על קצות רגליו, והמחושים שלו גורפים בעדינות את הדרך שלפניו. כאן למטה האור חלש והמים עכורים, ובכל זאת הלובסטר מבחין בכל תנועה קטנה סביבו. הסוד שלו הוא זוג עיניים שבנויות לפי תוכנית שונה לגמרי משלנו, והתוכנית הזאת מקיפה עכשיו את כדור הארץ.
העיניים שלנו פועלות בערך כמו מצלמה: עדשה מעוגלת מכופפת את האור ומרכזת אותו לנקודה חדה. העיניים של הלובסטר לא מכופפות את האור בכלל. הן מקפיצות אותו. לפי המגזין Astronomy, כל עין בנויה מעד 10,000 צינוריות זעירות, מרובעות בחתך וצפופות זו לצד זו, וכל צינורית מרופדת בדפנות שטוחות דמויות מראה שמכוונות את האור הנכנס אל הרשתית.
איך עובדת עין המראות של הלובסטר
דמיינו אלפי ארובות מרובעות זעירות, שכולן פונות החוצה מהמשטח המעוגל של העין. האור הנכנס מחליק על הדפנות המבריקות שלהן ומונחה למטה אל התאים הרגישים לאור. המבנה הזה לוכד אור גם בחושך, וזה מתאים מאוד לבעל חיים שחי במים עכורים בעומק של עד כ־700 מטרים, שבהם הרבה יותר משתלם להבחין בתנועה מאשר לראות פרטים קטנים.
מה שאנשים מבינים לא נכון
טבעי לדמיין כל עין, וכל טלסקופ, כעדשה או כמראה מעוקלת שמביטה ישר קדימה. קרני רנטגן שוברות את התמונה הזאת. הן עוברות דרך עדשות ומראות רגילות, ומוחזרות רק כשהן פוגעות במשטח בזווית שטוחה מאוד, כמעט משיקה. כדי ללכוד אותן כך, טלסקופי רנטגן נבנו בדרך כלל כמכשירים מכוונים בקפידה עם שדה ראייה צר. המגזין Astronomy מדווח שטלסקופ טיפוסי כזה מצלם בכל פעם רק כחצי מעלה של שמיים, בערך הרוחב של הירח המלא.
Roger Angel, אסטרונום מ־University of Arizona, ראה דרך לצאת מהמבוי הסתום ב־1978, כשקרא כתבה ב־Scientific American על הראייה של בעלי חיים. עין של לובסטר היא כבר מכשיר שמקפיץ אור מדפנות בזוויות שטוחות. אם בונים את אותו דבר בקנה מידה זעיר, כלוח מעוקל מלא בתעלות מרובעות, אפשר לאסוף קרני רנטגן שמחליקות על דפנות התעלות מכל כיוון שהלוח פונה אליו. Angel פרסם את הרעיון ב־1979, תחת כותרת שאומרת הכול: Lobster eyes as X-ray telescopes, כלומר עיני לובסטר כטלסקופי רנטגן.
- 1978 Roger Angel קורא על ראייה של בעלי חיים ומגיע לרעיון
- 1979 הוא מפרסם את המאמר עיני לובסטר כטלסקופי רנטגן
- 1992 חוקרים ב־Columbia University מודדים לראשונה קרני רנטגן באופטיקת עין לובסטר
- 9 בינואר 2024 Einstein Probe משוגר ועליו אופטיקת עין לובסטר
עיני לובסטר בחלל
לקח הרבה זמן לבנות את הרעיון. חוקרים ב־Columbia University ביצעו לראשונה מדידות רנטגן מוצלחות באופטיקת עין לובסטר ב־1992, ונדרשו עוד שנים רבות כדי להכין אותה לחלליות. ב־9 בינואר 2024 שוגר מסין Einstein Probe, משימה של האקדמיה הסינית למדעים יחד עם סוכנות החלל האירופית ועם מכון מקס פלנק לפיזיקה מחוץ־ארצית בגרמניה. הטלסקופ רחב־השדה לקרני רנטגן שלו בנוי מ־12 מודולים של אופטיקת עין לובסטר, ויחד הם קולטים בבת אחת כמעט עשירית מכל השמיים.
לפי סוכנות החלל האירופית, כך יכולה החללית לסקור כמעט את כל שמי הלילה בתוך שלוש הקפות בלבד סביב כדור הארץ, ולשמור על מבט קבוע בשמי הרנטגן במקום להציץ בפיסה קטנה אחת. זו מחשבה נעימה: איפשהו מעלינו, לוויין סורק את השמיים בעזרת אותו תעלול שבו לובסטר משתמש כדי לפקוח עין על הפינה הסלעית שלו בקרקעית הים.
מקורות
מאיפה מגיעות העובדות שבכתבה. כל קישור מוביל לאתר אחר.
מצאתם טעות?
ספרו לנו מה לא נכון, ואם אפשר, איפה מתפרסם המידע הנכון. אנחנו בודקים כל פנייה, וכשאנחנו מתקנים כתבה, אנחנו מציינים זאת כאן ובעמוד התיקונים.