למה השלג לבן אם כל פתית הוא קרח שקוף?
פתית שלג עשוי מקרח שקוף כמו זגוגית חלון, ובכל זאת שדה מושלג זוהר בלבן, והסיבה טמונה באופן שבו האור הולך לאיבוד ונמצא שוב.
גינה אחרי לילה של שלג היא מקום מסנוור ושקט: המדשאה מכוסה בשמיכה לבנה, עמודי הגדר חובשים כובעים רכים, ואדום־חזה רוקם מעל הכול עקבות קטנות בצורת מזלגות. כל הלובן הזה עשוי מקרח, וקרח לבדו לבן בערך כמו זגוגית של חלון. במילים אחרות, השלג הוא הצבע הכי צנוע בעולם. הוא צובע את כל הגינה בלבן בלי שתהיה לו אפילו טיפה אחת של צבע לבן.
התשובה הקצרה
השלג לבן בגלל האופן שבו הוא מתנהג עם האור, ולא בגלל החומר שממנו הוא עשוי. גוש חלק של קרח שקוף מעביר את רוב האור ישר דרכו, ולכן אפשר לראות את העלים בקרקעית של שלולית קפואה. ערימת שלג היא סיפור אחר לגמרי. זה בליל של אינספור גבישים זעירים שבין אחד לשני תקוע אוויר, וכל פאה של גביש היא עוד משטח שהאור יכול לקפוץ ממנו.
מכונת פינבול עשויה קרח
כשאור השמש נכנס לשלג, הוא יוצא למסע גדול. כפי שמסבירה אוניברסיטת ויסקונסין בלה קרוס, האור פוגע בגבישי הקרח ובכיסי האוויר, מקפץ ביניהם, וחלק ממנו יוצא בחזרה. האוויר חשוב כאן לא פחות מהקרח. מכון וודס הול לחקר האוקיינוסים מציין שבין פתיתי השלג כלוא המון אוויר, ושבועות אוויר מפזרות את כל אורכי הגל של האור. האור נכנס, מתרוצץ בפנים כמו כדור בפינבול, ומוצא שוב את הדרך החוצה.
החלק החשוב הוא מה שיוצא. אור השמש הוא תערובת של כל הצבעים, מאדום ועד סגול, ובשלג טרי אף צבע לא נעצר יותר מאחר. כולם יוצאים יחד, וכל הצבעים מעורבבים בחלקים שווים נראים לנו לבנים. אז סוף־סוף הסוד של הצבע נחשף: בלי שום צבע, רק הנהלת חשבונות ישרה מאוד, שמחזירה כל צבע שקיבלה.
במה אנשים נוטים לטעות
קל להניח שבשלג חייב להיות משהו לבן, כמו שנדמה שיש בחלב או בגיר. אין. בפתית שלג אין שום מרכיב לבן. כל פתית הוא קרח שקוף, והלובן הוא עבודת צוות של מיליוני גבישים והאוויר שסביבם. אם מוציאים את האוויר, הלבן מתחיל לדהות, וזה בדיוק מה שקורה עמוק בתוך קרחון.
במשך שנים רבות שלג חדש נערם על שלג ישן, והמשקל שלו דוחק את האוויר החוצה מהשכבות העמוקות. לפי מכון וודס הול לחקר האוקיינוסים, התהליך הזה מאפשר גם לקרח ליצור גבישים גדולים וצפופים. עכשיו האור יכול לעבור דרך ארוכה בתוך קרח מוצק, והמכון הגאולוגי של ארצות הברית מתאר מה קורה במסע הזה: הקרח בולע את הקצה האדום של האור הלבן, ואילו האור הכחול עובר הלאה ומתפזר. ככל שהדרך של האור בתוך הקרח ארוכה יותר, כך הוא נראה כחול יותר.
לכן איש שלג טרי לבן ובוהק, ואילו קרח ישן של קרחון זוהר בכחול עמוק וקריר, אף ששניהם עשויים בדיוק מאותם מים קפואים. ההבדלים היחידים הם כמה אוויר מעורבב בהם וכמה דרך האור צריך לעשות. הצבע הצנוע שלנו מעולם לא היה צריך צבע, רק אוויר, והרבה ממנו.
מקורות
מאיפה מגיעות העובדות שבכתבה. כל קישור מוביל לאתר אחר.
מצאתם טעות?
ספרו לנו מה לא נכון, ואם אפשר, איפה מתפרסם המידע הנכון. אנחנו בודקים כל פנייה, וכשאנחנו מתקנים כתבה, אנחנו מציינים זאת כאן ובעמוד התיקונים.