◴ Oddly .

דף הבית שאלות קוסמיות

למה רואים את הנשימה בבוקר קר?

ביום קפוא כל נשימה הופכת לענן קטן, ומה שרואים הוא בכלל לא אדי מים אלא אינספור טיפות זעירות, שנוצרות בדיוק כמו ענן אמיתי.

ילד עם כובע צמר ומבוגר עם כלב קטן עומדים על שביל גינה מכוסה כפור בזריחה, וכל אחד מהם נושף ענן לבן קטן לאוויר הקר.

צאו החוצה בבוקר חורפי צלול, תגידו בוקר טוב לכלב, וענן לבן קטן יוצא לכם מהפה ומרחף משם מעל שביל הגינה. נשפו שוב, ומופיע עוד אחד. ילדים הופכים את זה למשחק של דרקונים ורכבות קיטור, והרבה מבוגרים מצטרפים בשקט. ביום קיץ חם אותה נשימה בדיוק נעלמת בלי להשאיר עקבות.

התשובה הקצרה

הענן עשוי מטיפות זעירות של מים נוזליים. הנשימה יוצאת מהגוף חמה ולחה, כי היא בדיוק הגיעה מהפנים החם והלח שלו, והיא נושאת את המים האלה כאדים בלתי נראים. כשהיא פוגשת אוויר קר היא מתקררת מהר מאוד, וחלק מהאדים חוזרים להיות נוזל. הספרנים של ספריית הקונגרס האמריקאית, שענו על השאלה בסדרה Everyday Mysteries, מסבירים זאת בפשטות: אוויר קר גורם ללחות החמה שבנשימה להתעבות לטיפות זעירות שנראות כמו ענן ערפילי קטן.

מה שאנשים בדרך כלל מבינים לא נכון

רוב האנשים אומרים שהם רואים את אדי המים שבנשימה. בפועל אדי מים הם גז, וכמו שאר האוויר הם בלתי נראים. מה שרואים הוא מה שמופיע כשהאדים מפסיקים להיות גז. הענן הקטן הוא מים נוזליים, אותו חומר כמו בטיפת גשם, רק בטיפות קטנות מכדי ליפול.

עוד רעיון נפוץ הוא שצריך כפור כדי לראות את הנשימה. זה לא נכון. מה שקובע הוא לא טמפרטורה קסומה אחת, אלא אם הנשימה מתקררת אל מתחת לנקודת הטל שלה.

איך נקודת הטל מכריעה

שירות מזג האוויר הלאומי של ארצות הברית מגדיר את נקודת הטל כטמפרטורה שאליה צריך לקרר את האוויר כדי שהלחות היחסית שלו תגיע ל־100 אחוז. בנקודה הזאת, הוא מסביר, האוויר כבר לא יכול להחזיק עוד מים בצורת גז, ואם מקררים אותו עוד, המים חייבים לצאת בצורה נוזלית, בדרך כלל כערפל או כמשקעים. הנשימה שלנו חמה ומלאה לחות, ולכן נקודת הטל שלה גבוהה. ביום קר האוויר שמסביב מוריד אותה אל מתחת לנקודה הזאת תוך רגע, והענן מופיע. ביום חם האוויר לא מקרר אותה מספיק, והאדים פשוט מתערבבים באוויר ונשארים בלתי נראים.

כל ענן קטן חי רק רגע. כשהוא מתפשט אל האוויר הרב שמסביב, הוא מידלדל ונמוג, והנשימה הבאה מתחילה את ההצגה מחדש.

ענן משלכם

בדיוק כך נוצרים עננים אמיתיים. המרכז לחינוך מדעי של UCAR, הקונסורציום האמריקאי לחקר האטמוספרה, מתאר עננים כטיפות מים או גבישי קרח קטנים וקלים כל כך שהם יכולים להישאר באוויר, ונוצרים כשהאוויר מתקרר אל מתחת לנקודת הטל והאדים מתעבים. המרכז מציין גם שקל יותר לאדים להתעבות כשיש להם חלקיק זעיר להתקבץ עליו. ההבדל היחיד מהנשימה הוא הגודל: ענן נוצר כשמסה עצומה של אוויר עולה ומתקררת, ואילו הנשימה מתקררת ברגע, מיד כשהיא יוצאת מהפה.

אז בבוקר הקפוא הבא, כשענן לבן קטן ירחף לו מעל השביל, תוכלו לספר לכל מי שנמצא לידכם, בדיוק מוחלט, שהרגע יצרתם ענן.

מקורות

מאיפה מגיעות העובדות שבכתבה. כל קישור מוביל לאתר אחר.

  1. Library of Congress — Everyday Winter Mysteries: Fun Science Facts from the Library (blogs.loc.gov)
  2. National Weather Service — Dew Point vs Humidity (weather.gov)
  3. UCAR Center for Science Education — Clouds and How They Form (scied.ucar.edu)

מצאתם טעות?

ספרו לנו מה לא נכון, ואם אפשר, איפה מתפרסם המידע הנכון. אנחנו בודקים כל פנייה, וכשאנחנו מתקנים כתבה, אנחנו מציינים זאת כאן ובעמוד התיקונים.

כתבו אל [email protected] · כל התיקונים

מבוסס על עובדות אמיתיות. הכתבה הזאת מתארת עובדות אמיתיות ומתועדות, ונכתבה בעזרת בינה מלאכותית. בינה מלאכותית עלולה לטעות בפרטים, לכן כדאי לבדוק כל דבר חשוב מול מקור אמין, ולספר לנו אם מצאת טעות. עוד ←

אולי יעניין אתכם גם