למה דז׳ה וו מרגיש כל כך אמיתי?

אתם נכנסים בפעם הראשונה למטבח של חברים. הקומקום עומד ליד החלון, על השולחן קערה עם לימונים, מישהו צוחק בחדר הסמוך, ופתאום כל הסצנה מרגישה מוכרת: כאילו כבר עמדתם בדיוק כאן, שמעתם בדיוק את הצחוק הזה וראיתם בדיוק את האור הזה נופל על בדיוק הלימונים האלה. אתם יודעים היטב שזה לא קרה. לתחושה זה לא משנה. לכמה שניות היא משכנעת לגמרי, ואז היא חומקת ומשאירה אתכם מסוחררים קצת ומשועשעים באופן מוזר.

לתחושה הזאת יש שם צרפתי, דז׳ה וו, שפירושו כבר נראה, והיא נפוצה להפליא. הפסיכולוג Alan Brown, שסקר סקרים מכמה עשורים, הגיע למסקנה שבערך שני שלישים מבני האדם חווים אותה לפחות פעם אחת בחיים. במחקר של Akira O'Connor ו־Chris Moulin משנת 2013 אמרו 84 אחוזים מהמתנדבים שהרגישו אותה לפחות פעם אחת בחצי השנה שקדמה למחקר. Brown מצא גם שהגורם הנפוץ ביותר הוא מקום או סצנה, ואחריו שיחה.

נראה שנסיעות עוזרות. באותו מחקר, מי שנסעו לעתים קרובות יותר גם חוו דז׳ה וו לעתים קרובות יותר, ויש בזה היגיון מסוים: ככל שאתם נכנסים ליותר מקומות חדשים, כך יש למקום חדש יותר הזדמנויות להזכיר לכם מקום ישן. ומסתבר שייתכן שזה בדיוק מה שקורה.

באוניברסיטת מדינת קולורדו רצתה הפסיכולוגית Anne Cleary לבדוק אם אפשר ליצור דז׳ה וו בכוונה. הצוות שלה בנה כפר וירטואלי, שזכה לכינוי Deja ville, במשחק הדמיית החיים The Sims 2. היו בו 128 סצנות מסודרות בזוגות. במבט ראשון שתי הסצנות בכל זוג לא דמו זו לזו בכלל, אבל סידור החפצים בהן היה זהה. בדוגמה אחת עמד פסל בין הספסלים של מוזיאון בדיוק במקום שבו עמד עציץ בין השיחים של חצר שנראתה קודם. סטודנטים שהרכיבו משקפי מציאות מדומה סיירו בסצנות ואמרו עד כמה כל אחת מהן נראית להם מוכרת.

התוצאות היו מרשימות. דז׳ה וו הופיע בסבירות הגבוהה ביותר כשסצנה חדשה חלקה את הסידור של סצנה קודמת שהסטודנט לא זכר שראה. המוח הבחין בדמיון, אבל הזיכרון שמאחוריו לא עלה אל פני השטח. מה שנשאר היה תחושת היכרות בלי שום הסבר, וזה בדיוק מה שדז׳ה וו מרגיש. Cleary מתארת אותו כזיהוי של משהו כחדש וכמוכר בעת ובעונה אחת.

אז למה זה מרגיש כל כך אמיתי, ואיך אנחנו יודעים שזו טעות? החוקרים סבורים שמעורבים כאן שני תהליכים נפרדים. אחד מאותת בשקט שכבר ראיתם את זה, והשני בודק את האות הזה מול מה שאתם באמת זוכרים. בדז׳ה וו הראשון יורה, השני לא מוצא שום דבר שיתמוך בו, ואתם נשארים ומבחינים באי־ההתאמה. O'Connor ו־Moulin רואים בזה פחות תקלה ויותר מערכת בקרה שעושה את עבודתה: היא תפסה אזעקת שווא ודיווחה לכם עליה. הם גם מצאו שמי שחווים דז׳ה וו לעתים קרובות לא מצליחים יותר ולא פחות במבחני זיכרון רגילים ממי שחווים אותו לעתים רחוקות.

כך שאת הרגע המוזר ההוא במטבח כדאי ליהנות ממנו ולא לדאוג. המוח שלכם ניחש ניחוש מהיר, שם לב שהניחוש לא מסתדר, ונתן לכם לצפות בזה קורה. אי שם בעבר שלכם כנראה היה חדר עם חלון משמאל ומשהו עגול וצהוב על השולחן. אתם פשוט לא מצליחים למצוא אותו, ולרגע גם החלק במוח שיצא לחפש אותו לא מצליח.